כהנא יומי

אבא שלי פעם בכה כשבירך "שלא עשני גוי". לא הגוי "עשני", כלומר לא הגוי "עשה אותי יהודי", אני מבין מעצמי שאני יהודי, אני לא צריך שהגוי יצעק עלי "יהודי!" כדי שאבין.

אבותינו היו "מטורפים" ועמדו במצבים בלתי אפשריים בקראם תגר עליהם. בזכותם אנו קיימים. זהו כוחה של האמת, של אמונה ובטחון יהודיים טהורים.

אבי נולד בצפת, והוא סיפר לי שכששוטר או חייל טורקי רצה לדבר עם ערבי, הדבר הראשון שעשה היה לתת לו סטירת לחי - זו הייתה פתיחת השיחה.

אבן שנזרקת אינה סתם אבן, אלא היא חילול השם. גוי שמרים יד על יהודי חייב מיתה. על עצם העובדה שגוי הרים יד נגד יהודי, ה' לא יסלח.

אברהם העברי - כל העולם מעבר אחד והוא מהעבר השני, והוא אמר: 'אני צודק'! הרוב לא מכריע - האמת קובעת.

אדם בישראל העומד בריעות עם הקב"ה, מצוותיו ותורתו, מצוה רבה ויסודית ועליונה לאוהבו ולכבדו בכל לִבנו, ולמסור את נפשנו עליו כדי להצילו ולעוזרו.

אדם המבטל מזמן חייו ע"י פעולות שמטרתן לסייע לו לברוח מן העולם ומתפקידו, כגון שתיית יין ושינה וכדומה, הורס את עצמו ומועל בתפקידו, וגדול עוונו מנשוא.

אדם הממלא את תפקידו האלוקי חי תמיד - בעוה"ז ובעוה"ב, ואילו הרשע, המועל בתפקידו, מת כבר בעוה"ז וגם לעוה"ב. המבין את זה, לעולם לא יפחד מהמוות או מהיסורים.

אדם חייב כל בוקר לעמוד ולקבל על עצמו חיים של גדלות ולא של קטנות. איפה אני עומד היום לעומת אתמול? נפלתי או עליתי? כך האדם מתעלה ומנצח את הסכנה הגדולה ביותר שבעולם - הקטנות.

אדם חייב לבטוח בה' בלי יאוש, בלי דכאון ובלי כניעה לרעה, אלא בתקוה ובציפייה שמחר יהיה טוב יותר. והדאגה והדכאון והיאוש הם הרס האדם וניגוד לבטחון.

אדם יכול להיות בקי בש"ס ראשונים ואחרונים, אבל אם אינו יודע אגדה, לא יבין את פעולות ה'.

אדם שאינו חי בארצו, יהודי שאינו חי בארץ ישראל, לא מסוגל לקיים באמת את מצוות התורה ולהבין את הרעיון האמיתי.

אדם שאינו מסוגל לשנוא, גם אינו מסוגל לאהוב. מי שלא שונא רע - לא אוהב טוב.

אדם שאינו מעריך את עצמו, אינו מעריך גם בני אדם אחרים. השונא את עצמו – שונא את העולם כולו.

אדם שחי בימים אלה ואינו מוכן למסור נפש, כל זה לשווא. כל דף שלומדים מוסיף קדושה רק אם הוא בא עם ניסיונות והקרבה.

אדם שלא מבין את הרעיון, לא רק שאינו מכיר ואינו יודע מהי תורה, אלא אף מסלף ומעוות אותה.

אדם שמתנהג כשפל, שמסתובב עם תסביכי נחיתות, יוצר תדמית - תדמית של בוז, של שאט נפש, והגוי מתנהג אתו בהתאם.

אהבת ישראל מחייבת אותנו למסור נפש למען כל אחד מישראל, ואהבת ישראל גם מחייבת אותנו להוכיחו ולכפות עליו לטובתו, ולעשות את כל זה בלי תסביכים.

אהבת ישראל שהיא מיסודי התורה, גוזרת על היהודי ללכת ולהציל את חייו של כל אחד מישראל הנתון בסכנה. דבר זה הוא מצוה על היחיד ועל אחת כמה וכמה לגבי הכלל.

אהבתו של אדם לעמו ולארצו היא המניעה אותו למתוח ביקורת ולדבר דברי ביקורת ותוכחה.

אוהב אני את העם היהודי וסבור, כי אין רגש נעלה יותר מן הידיעה שיהודי הינך.

אוהבי ה' שִנאו רע. חובה היא על מי שאוהב את ה', לשנוא את הרע ואת הרשע שהם אויבי ה'.

אוי לזייפנים ולמסלפים את תורת ה' שבחַבקם את התרבות הזרה בורחים מהמושג של ישראל כעם נבחר, וסוגדים הם לאליל השויון.

אומר הרמב"ן: "אמר הפסוק 'לא תחוס עינך עליהם' - כי ברחמנות הטפשים יאבד כל משפט". רחמנות הטיפשים, זאת הקללה שדבקה בנו.

אומרים: "קשה להוציא את הערבים" ודאי שקשה, אז מה?! ארץ ישראל נקנית בייסורים! הרי יהודים עלו כאן לגרדום.

אורך החיים אינו אלא אשליה, כאשר העיקר הוא איכותם: איך חי האדם, האם אמנם הגיע האדם לחיים האמיתיים כפי שהוגדרו ע"י הקב"ה?

אחד הרבנים אמר שהתורה ניתנה במדבר ואין צורך בארץ; כשאתה שומע את זה, אתה מבין שהסכנה הגדולה ביותר לא באה מהשמאל, אלא מבית.

אי אפשר לקנות את הגאווה הלאומית של ערבי עם אמבטיה, עם טלוויזיה צבעונית או לא צבעונית. הערבי הוא גאה.

אי אפשר שעם יחיה למשך זמן ניכר כמיעוט, בלי ארץ ובלי בית ובלי ריבונות, ויישאר ישות נורמלית ובריאה.

איך מקדש היהודי את ה' יתברך? אך ורק בדרך אחת, בדרך שמוכיחה את אמונתו: "מסור את עצמך וקדש שמי" .

איך מתעלה היהודי למדרגה שעליה מצוֶה עליו הקדוש ברוך הוא? רק בנכונותו להקרבה עצמית, למסירות נפש.

אילו האומר שיש להאמין אבל יחד עם זאת יש לפחד מהגוי - אינו מאמין באמת.

אילו היו לנו קצת כבוד, קצת אמונה, קצת בטחון בה'. אז היתה גאולתנו באה מהר כנהר שוטף

אילו הייתי ראש הממשלה לא היתה נופלת שערה מראשו של ערבי, משום שהייתי מבצע תכנית לחילופי אוכלוסין - העברת יהודים לציון וערבים לערב - ובכך מונע שפיכות דמים.

אילו ראתה היהדות בשלום דרך מוחלטת ויחידה בחיים, לא היינו מציבים בין גיבורינו כל כך הרבה דמויות שחייהם כרוכים במעשי אלימות.

אין "לאומיות" גרידא לישראל. ארץ ישראל השלמה – בוודאי, אבל אך ורק על פי יהודים שלמים המבססים את אהבת הארץ על אמונת בוראם.

אין אויב גדול יותר ואין דבר שמשחית יותר בעלי אומץ מהקושי להיות שונה. וברגע שאדם מתחיל להטיל ספק במטרה שהציב לעצמו, הוא כבר בדרך לאבדון.

אין אפשרות שעם יהיה נשוא להתעללות, נרדף, נרמס, נרצח, ומטרה לבוז ולשנאה טהורה, ויישאר שפוי מבחינה רוחנית ונפשית.

אין ארץ זו יכולה להיות שייכת לאחר. עובדה זו אינה נותנת מקום לאשליות של שלום.

אין בין "גולה" ל"גאולה" אלא האות א', דהיינו אחד, לומר שמי שיושב בגולה ודוחה את הגאולה של א"י, אינו עושה כן אלא משום שחסר לו ה"אחד", הבטחון המלא בה' שהוא אחד ושמו אחד.

אין בעולם הזה שום דבר חשוב שאדם צריך לשמוח עליו עד אין סוף או להתאבל עליו עד אין סוף, צריך פרופורציה.

אין בעיה של ערבים ואף פעם לא הייתה בעיה כזו; תמיד הבעיה היא עם היהודים.

אין בשר ודם שכדאי לפחד ממנו, אבל צריך תמיד לפחד מהקב"ה.

אין דבר כזה "פלשתין". זוהי ארץ ישראל. היא שייכת לעם ישראל שקיבל אותה מידי אביו שבשמים.

אין די שהצעיר היהודי יהיה שומר מצוות. יש צורך והכרח לפתח בו את ההבנה בעומק ובגדולה של היהדות, צורך של חותם יהודי לעם ולמדינה.

אין האדם חפשי לקבוע דבר נגד מצוות בוראו ונגד חוקיו, שהרי אין עבד חפשי למרוד באדונו.

אין המר הופך למתוק ואין החושך הופך לאור גם אם רוב העם או אפילו כל העם קבע כך.

אין השאלה כלל, איך נוכל להרחיק את הערבים, כי אם איך לא נוכל להרחיקם?

אין ולא היה ולא יהיה מושג תורני של "אהבת חנם". אין הקב"ה מוותר על השנאה לשונאיו ולרשעים המשחיתים את קדשי ישראל. ומי שעוקר את השנאה מן העולם, או שמזייף את האהבה, עתיד לתת את הדין.

אין ילדים רבים שיכולים לומר שאביהם יושב בכלא כי הוא מואשם ב"עברה" שהיא קיום המצווה של "לא תעמוד על דם רעך". אני מלא שבח ותודה לה' על שנאסרתי בשל "הפשע הנורא" של אהבת ישראל.

אין כל חובה מוסרית להתיר את גזלת ביתו של אדם, רק מפני שהגזלן כבר נמצא בתוך הבית. אין שום רע בהרחקת מי שמבקש לשדוד ממך את ארצך, לפני שיספיק לבצע את זממו

אין להתייחס באהבה ובסלחנות למי שקם נגד הקב"ה, והלכה היא שכל אויב שקם נגד ישראל כאילו קם נגד הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל: "...שכל מי שקם כנגד ישראל כאילו קם כנגד הקב"ה".

אין לנו בעלי ברית קבועים לבד מן היהודים, אין לנו נאמנות זולתי ליהדות. אמת המידה ואבן הבוחן שלנו הם: הטוב הדבר או רע ליהודי?

אין לנו זכות על הארץ הזאת, אלא חובה. אדם יכול לוותר על זכותו, אבל לא על חובתו.

אין לנו זכות על הארץ הזאת, כי אם חובה לכבוש אותה, לדור בה, להוציא מכאן את הדיירים האויבים.

אין מדה מגונה מזו של הגאוה והאנוכיות, והיא שורש הרע ויסוד הכיעור. הקב"ה שונא את הגאוה, ואם הקב"ה שונא את הגאוה, ברור שמצוה גם עלינו לשונאה.

אין מדה מרושעת ומגונה יותר מאכזריות שלא במקומה וזמנה, ואפילו ישראל, אם יש בו מדת האכזריות, חוששים ליחוסו.

אין מדה שמבטיחה יותר את שלוות הנפש של האדם מזו של השמח והמאושר בחלקו.

אין מקום לדחייה בקידוש השם. אין ענין של "עיתוי נכון". חובה היא לחסל את החילול, לבערו מן העולם מיד!

אין מקום לדמוקרטיה ביהדות. שהרי התורה היא אמת, ולא ייתכן שכל ארבע שנים יצביעו בעד או נגד האמת. דמוקרטיה שייכת אצל מי שאין לו אמת (תורה).

אין סומכין על הנס קיים רק כשהאדם יושב בבית הכנסת ואומר: ה' יעזור. בשעה שהאדם יוצא ועושה את כל מה שביכולתו, הוא כבר יוצא מהגדר של "אין סומכין על הנס".

אין סכנה כמו ההצלחה! קל להיות גיבור כשאין מה להפסיד. הסכנה היא כשאדם מצליח, ויש סיכוי אדיר לניצחון. אז אומרים לו: אל תגיד את זה, שנה קצת, תגיע לכנסת ואחר כך... כך תנועה הופכת למפד"ל!

אין סכנה למדינת ישראל מצד הערבים. הסכנה היא דווקא מיהודים האמנים ואנשי רוח למיניהם, אנשי טלוויזיה, רדיו, חברי כנסת, האחוזים במחלת האיידס היהודית, קרי: שנאה עצמית חולנית.

אין עם כזה בשם פלשתינים, לא קיים. אין פלשתין. יש ארץ ישראל, ללא בושות. לנו הזכות להיות כאן. להם יש 22 מדינות, כן תרבינה, שיחיו שם בשלום, בשלווה, באושר ובעושר. אבל לנו יש רק אחת.

אין ערבי מתון או ערבי קיצוני. קיים ערבי פיקח או ערבי טיפש. הערבי הטיפש אומר בגלוי מה שבלבו - לחסל את המדינה היהודית. הפיקח כבר למד שלא לגלות את מה שהוא חושב.

אין צורך להיות שונא תורה כדי לצעוק בכאב על העובדה שאי אפשר להתכחש לה, שאלפים, אלפים רבים, של "יהודים דתיים" אינם משרתים במלחמה שהיא מלחמת מצוה.

אין קדושה ללא הבדלה. אין דו קיום בין קדושה וטומאה בין טוב ורע. אם רוצים קדושה, צריכים פרישות.

אין קונים את שאיפותיו הלאומיות של עם באמצעות אסלה, אפילו יתקינו אותה בתוך הבית פנימה. ערביי ישראל, מיעוט בעל שאיפות לאומיות, אין קונים אותו בסחורות חומריות, בחשמל או בהשכלה גבוהה.

אין קשר בין הייחוס של האדם לבין האדם. לעניין תורה ומידות, אין שום קשר לייחוס ההורים. האדם נידון "באשר הוא שם".

איני חפץ לשבת בבית הסוהר, ואין בי רצון להיות קדוש מעונה. עם זאת, אני שמח על כי היתה לי הזדמנות לאהוב את בני עמי גם אם הדבר כרוך בסיכון של ישיבה בבית הסוהר.

איני חש בצערו של מי ששדד ממני את ארצי, ואין חשיבות לעוצמת הקול שבו הוא משמיע את טענותיו הכוזבות

איני מטיל ספק בכך, שעסקני מפא"י אוהבים את המדינה, אולם אהבתם למפלגתם ולשלטון גדולה יותר.

אינני מעונין לראות במותם של ערבים או של יהודים בארץ-ישראל, אך אני חושש שעוד ימותו רבים. ואם אמנם יתגשמו חששותי אלה, יקרה הדבר לא בשל נקיטת הצעדים שאני דורש לנקטם, אלא דווקא בשל כך שלא ננקטו

אינני משתתף בצערם של ערביי ארץ-ישראל, למרות תחושתם שהארץ היא שלהם. אינני מרחם עליהם כי אני יודע שהארץ איננה שלהם; אני יודע שהיא יהודית. היא ארצנו היחידה

אינני מתחרט על דבר. החלום נשאר ויתקיים הרבה אחרי שהמתייוונים החדשים והעברים המתגויים של היום ייעלמו.

אינני שונא ערבים. אני שונא בתכלית שנאה את שונאיהם של היהודים. משום כך הגיע הזמן, להבין שהערבים שבתוכנו יביאו להשמדתנו, חס ושלום.

אך מה יאמרו הגוים?! זוהי השאלה המרעידה את ישראל! מה יגיד העולם? יגנו את ישראל ללא יוצא מן הכלל. היום, כמובן, כולם אוהבים אותנו בכל לבם...

אל תאמין בעצמך עד יום מותך. לעולם אל תהיה בטוח לחלוטין בדרכך – בהתנהגותך, בדתיות שלך.

אל תחששי ממה שיגידו אנשים... ואל תיקחי ללב דברים קטנוניים וטיפשיים. דעי מה חשוב ומה לא חשוב; הביני מהם החיים וכמה קצרים הם – קצרים מכדי לבזבזם על שטויות.

אל תיתני לאף אחד, להרוס את חייך, ומעל הכול היזהרי מהאויב המסוכן ביותר – את עצמך. אנחנו גורמים לעצמנו צער, אנו פוגעים בעצמנו באופן שאיש אינו יכול לפגוע בנו.

אל תתנו לדאגה ולדיכאון לדרוך כף רגל בבתיכן. רק שמחה, רק ביטחון, רק תקווה. העצב מבריח את השלמות ואת היכולת לעבוד את ה' כראוי.

אלה בשקר ואלה בזיוף ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר, כאשר על דגלנו חרות הרעיון היהודי של אמת.

אלה החיים באשליה, כי "פשרה" תביא לנו שלום ובטחון הם תמימים או נוכלים.

אלה המגלים חרדה להשחתת אוצרות טבע כמו יערות וחופים, אזי על אחת כמה וכמה חייבים לגלות חרדה לזיהום האווירה האידיאולוגית ואובדן הזהות הלאומית.

אלו שמחללים את שם ה' יום יום, ובוחרים בגלות למושבם, בשביעות רצון מתנשאת והוללות מרדנית – יהיו שותפים לגורלם של חבריהם, הגוים.

אלוקי ישראל לא יעניק לנו שלווה ובטחון בגלות או שלום ובטחון בארץ, כי אם בתנאים שלו וכל תכניותינו ההפכפכיות להגיע לידי הסדר עם אויבינו ועם בעל-בריתנו, הן רק אשליות ותו לא.

אליהו בהר הכרמל, אמר: "עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים, אם ה' האלקים לכו אחריו, ואם הבעל לכו אחריו" כיצד לא חשש אליהו מהסכנה שעלולים כולם ללכת לבעל בגללו? אלא, אסור לערבב אמת בשקר!

אלימות לא רק שלא הזיקה ליהודי רוסיה, אלא היא מיקדה את תשומת לב העולם לבעיה, ונתנה ליהדות רוסיה תנופה עצומה במורל.

אלפיים שנות גלות עיוותו אותנו והשחיתו אותנו. אי אפשר להישאר עם נורמלי בלי קיום נורמלי למשך אלפיים שנה.

אם אדם רוצה להבין את קונו, הוא חייב לשבת וללמוד תנ"ך ומדרש: "רצונך שתכיר מי שאמר והיה העולם - למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו"

אם אין הערבי מאושר במצבו, אפשר להבין אותו, אין זה קל להיות אורח הלן בביתו של אחר. אך אין פתרון לעצב שלו, כי היהודי לא יהפוך אותו מאורח לבעל-הבית

אם אתה אוהב את עמך, אתה חייב לשנוא את הערבים, לא משום שהם ערבים, אלא משום שהם אויבים. גם אם שונאיך הם סינים, אתה שונא את שונאיך, אלא אם כן אתה מטורף או טיפש.

אם בחוקותי תלכו... ונתתי שלום בארץ... ואם לא תשמעו לי... והפקדתי עליכם בהלה.... זוהי הברירה; הברירה היחידה. כל הַיתר - אך הבל ואין בם מועיל. הזמן אוזל, וההכרעה בידינו.

אם האדם מקיים את המצווה כי היא נכונה בעיניו והוא אוהב אותה, הוא אינו עובד את ה', אלא עובד את עצמו.

אם היהודי לא יהיה מוכן ללמוד ולחפש את המדות כפי שה' קבעם, ולדבוק בהם ללא סטיות, מובטח כי כל ההשקפה שלו וכל דרכו ביהדות תהיינה מעוותות ומסולפות.

אם זאת איננה דרכה של תורה – ברח מפניה למרות פיתוייה, כי לבטח תכשל, מפני שכה גזר אלוקי ההיסטוריה היהודית.

אם יפה השלום באמת, אין לקנותו במחיר החרות.

אם יש לך בעיות או צרות, עצרי וחשבי כמה קטנים ולא חשובים אנחנו, וכמה קטנות ולא חשובות הן בעיותינו.

אם יש לך יראת ה' - אין לך יראת בני אדם. אם כן, מה חשוב מה אומר העם?

אם לאדם יש כאב, הוא צועק. אם הוא לא צועק, סימן שזה לא כואב לו. אתה חייב לזעוק זעקה גדולה, ומה שה' יעשה - יעשה.

אם ממשלה או מלך בישראל קובעים חוק או גזירה נגד חוקי התורה, חובה לסרב לה.

אם נבטח בה' ובד בבד נעשה מאמצים טבעיים להשגת נצחונותינו, יהפוך הבלתי אפשרי בקרב – לאפשרי.

אם נפסיד את הקרב על הנוער שלנו, נפסיד את המערכה כולה.

אם פונים לגוי או למדינה כלשהם בבקשה, כעני העומד בפתח - אין חילול ה' וחוסר בטחון חמורים מזה.

אמונה ובטחון עמוקים ובלתי מעורערים בה' יתברך נוסכים באדם דמיון ומעוף – גדלות!

אמונה ובטחון תמימים הם קשים כקריעת ים סוף, שגם שם, כאשר נס גלוי עמד מול עיניהם, היו קטני אמונה.

אמרתי לשופט: אתה אינך אלא שופט בשר ודם, ותוכל לשפוט אותי רק למאסר, אבל בעתיד לבוא אצטרך לעמוד לפני שופט השופטים, והוא – יחד עם כל הנשמות של יהודי רוסיה – ישאל: מה עשית בעד אחיך?

אמת היא חותמו של הקב"ה, ו"אמת" - קבלת המצוה כפי שהקב"ה גזר - היא חוק הברזל של היהודי.

אנו במיעוט כרגע אך הרבה יהודים חושבים את מה שאנו אומרים. וזה ההבדל: הם חושבים ואנו אומרים.

אנו הננו בני אברהם העברי, שבא מעבר לנהר. כשכל העולם עמד מעבר אחד, הוא עמד – יחיד ובודד – מהעבר השני. האמין באל אחד והלך אחריו.

אנו חיים בתקופה שבה דופק המשיח על הדלת ואומר: 'פתחו לי, אני רוצה להיכנס'. אך בצד השני עומדים יהודים גמדים, ננסים, ואומרים: 'איננו צריכים לשנות דבר'.

אנו חיים היום בתקופה של טירוף ושיגעון, של אהבת האויב, של מוסר מסולף ומעוות, מושגים של גויים והתיוונות. מצווה רבה לשנוא את השונא, שהרי אם לא נשנא אותו, נמיט אסון על הנקי.

אנו טובעים באשליות כי אנו עייפים, נלאים ומיואשים. ואנו מיואשים כי אין אנו מאמינים בה' יתברך כישות, כא-ל צבאות אשר בידינו להושיענו.

אנו לא אנשי ימין ולא אנשי שמאל. אנו אנשי תורה. "לא תסור... ימין ושמאל".

אנו נהיה אור לגויים אך ורק כשנהיה לבד במדינתנו, במדינה של קדושה וטהרה ושל דבקות בה', ללא כל קשר עם בעלי ברית.

אנו נמצאים היום במצב של עצמאות שלא היה מאז בית ראשון. אפילו בימי בית שני והחשמונאים, לא הייתה עצמאות כזאת. לדאבוננו, בכל זאת אנו שומעים גדולי תורה שמפחדים מפני הגוי באמריקה.

אנו עם שנועד לגדולה, לקדושה, להקרבה עצמית; וחזון זה לא יתמעט ולא יטושטש.

אנו צריכים להגביר את המאבק סביב הר הבית, כי זהו המוקד! מי שרוצה להביא את הגאולה באמת, צריך להבהיר לעם שדווקא הר הבית הוא המוקד.

אנו רואים את התגשמות הפסוק "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים", וזוהי עובדה! ברור שהמדינה היא אתחלתא דגאולה!

אני אחד מאלו שמתייחסים לאותו מושב לצים, האומות המאוחדות, באותה דאגה השמורה לי עבור קשקשים – משהו שאדם מנער מעליו, ושוכח אותו לנצח

אני אינני רוצה לאבד את מדינת היהודים לא באמצעות המלחמה, אף לא באמצעות השלום

אני והערבים, מבינים בדיוק זה את זה, ושנינו מתקשים להבין את הממשלה - יהודי ההתייוונות, הטשטוש, הסתירה, הסכיזופרניה של ממשלת ישראל.

אני זוכר רב בישיבת מיר שמת בנו בערב שבת, אשתו שמעה ומתה מהתקף לב. אך נכנסה שבת ואסור להתאבל. הוא קידש ושר. וברגע שיצאה שבת נפל על הרצפה והתחיל בוכה בכאב. זה יהודי! זאת יהדות!

אני חולם על מדינה הקובעת שכל שונאינו, אנשים נשים וטף, אינם שווים חייו של חייל יהודי אחד.

אני חולם על מדינה יהודית - על ירושלים, שעל הר הבית שבה, המקום הקדוש ביותר ליהדות, לא ייראו מסגדים ויתפללו בו רק יהודים.

אני חולם על מדינה יהודית משוחררת מרגשי האשמה והשנאה העצמית החולנית של השמאל החולני והחילוני; מדינה שתכריז כי רחמנות על הערבים האכזרים אינה רחמנות כי אם אכזריות לבני עמנו.

אני חולם על מדינה שיקומו בה כל בוקר בני נוער יהודים ובשמחה יצהירו: "אשרינו, מה טוב חלקנו", כמה טוב להיות יהודי טוב, החי בארץ ישראל כולה, מדינת היהודים, על פי היהדות.

אני חולם על מדינה שתגרש מהבית הזה את שונאינו הערבים הנמצאים בו, שתבער מהארץ הזאת את הישמעאלים, שגם להם חלום - השמדת המדינה היהודית.

אני חולם על מדינה שתנקה מכלי התקשורת שלה את הגייס החמישי - השמאלנים המרעילים מדי יום את צעירינו, השוטפים את מוחם בתבוסתנות, ברגשות אשמה, בשנאה עצמית.

אני חרד לגורל עמי, אשר אותו אני אוהב אהבה עזה, ומשום כך אי אפשר לשתוק כאשר עיוורים ומתייוונים מבלבלים את המוחות בפתרונות של "הבל, ואין בם מועיל"

אני יהודי וציוני שיעשה, בעזרת ה', את הכול להבטיח שהמדינה הזאת תהיה מדינה יהודית וציונית, ולא דמוקרטית לפי הכללים של המערב, כללים שיובילו אותנו להתאבדות.

אני יהודי שומר מצוות, שיודע שהתורה ציוותה עלינו לעמוד על שתי רגליים – זו של הדת וזו של הלאום. יהודי שיש לו רק אחת מהן הוא נכה.

אני ישבתי בכלא רמלה עם פושעים. רוב רובם מעדות המזרח. זה הפשע הכי גדול של המדינה. יהודים שלא טעמו טעמו של פשע, כמה רוצחים היו בקרב היהודים במרוקו?

אני לא מתבייש להודות בכך. אני מפחד. אני מפחד שהעם שלי והמדינה שלי צועדים בעקביות לקראת זוועה, שבמקרה הטוב אינה ניתנת לתיאור.

אני לא רוצה להרוג ערבים, ובודאי ובודאי רוצה שלא יהרגו יהודים - משום כך אני קורא להעביר את הערבים מהארץ.

אני לא שונא ערבים בגלל שהם ערבים. אני אוהב יהודים, ואני לעולם לא אתן לאויבים של היהודים להרוס אותם באמצעות יריות או באמצעות לידות.

אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים. כשערבים בתוכנו שופכים את דמנו - אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. אם חז"ל קבעו כי הבא להרגך השכם להרגו, לפחות נתבע: הבא להרגך השכם לסלקו.

אני מוקיע את הגזענות האמיתית, לוחם בגזענות האמיתית. אבל הגזענות אינה ציונות ואינה יהדות. מי שלוחם למען מדינה יהודית - אינו גזעני. הוא יהודי טוב, הוא ציוני.

אני נאמן לחוקי הכנסת, אני נאמן למדינת ישראל, אך מעל ומעבר אני נאמן לאלוקי ישראל. לפני התורה, תורת ה', לפניה אני כורע ומשתחווה, היא אחת ואין שנייה.

אני נאמן לכל חוקי המדינה. אבל נאמנותי העליונה, ונאמנותו העליונה של כל יהודי ויהודי עלי אדמות, חייבת להיות לאלוקי ישראל ולמצוות התורה.

אני רואה את פשיטת הרגל של הציונות החילונית כל יום בכלא רמלה. לצערנו, הקרבנות הטראגיים ביותר שלה הם הספרדים שנהרסו ע"י העוני. לא העוני החומרי, אלא הרעב לדבר ה'.

אני רוצה את המדינה שלי - לא שתי מדינות, ולא עשרים ושתים מדינות כמו שיש לערבים. רק מדינה אחת, אבל שום דבר פחות מאחת. על כך לא יכולה להיות כל פשרה.

אני רוצה מדינה יהודית: אני רוצה מדינה שמבוססת על חוקי ה'; אני רוצה ערכים יהודיים שהם עליונים מהערכים הגויים והזרים של החילוניים, הן הימנים והן השמאלנים.

אנשים חושבים שלא "נאה" למחות. מי שלא מוחה נחשב 'דתי טוב'. אדם רוצה להרגיש אהוב, אך אדם צריך לזכור שה' אוהב אותו, וזה מספיק!

אסור לאדם לבזבז ולבטל את זמנו, ובכך להרוג את הרגעים המועטים שניתנו לו כדי למלא את תפקידו. כל רגע מחייו חייב להיות מוקדש לתפקידו בעולם, להתקדש ולהתגדל במצוות ה'.

אסור לאדם מישראל להזיק לעצמו, לגופו. רש"י מסביר שזה משום שישראל הוא עם ה', וגופו של כל אחד מישראל הוא חלק מעם ה'. לכן גוי המכה יהודי חייב מיתה.

אסור לשכוח לעולם שאנחנו אוהבים את ארץ ישראל ואת מדינת ישראל, והן נפרדות מהממשלה.

אף פעם אין ספק בליבם של ה"מעטים", שלא רק שהם צודקים, אלא גם שבסופו של דבר הם ינצחו.

אף פעם אל תעזוב את התורה, שהיא האמת, רק משום שהאדם שייצג אותה לא היה ראוי לזה. אדם הוא חלש ולא יציב, והתורה היא נצחית. אל תיתן לאף אחד לשבור את לבך או את אמונתך.

אף שעל אינה סיסמה פוליטית, כי אם דתית. היא מדיניות יהודית בשביל עם יהודי מאמין.

אפילו כאשר ברור שהצעד שהאדם עושה בוודאי יעלה לו במחיר של חייו. אין קידוש ה' סובל השהיה ולו לרגע.

ארור אדם וארורה מדינה שתבטח בזרוע אדם. מדי יום אנו רואים זאת: אנחנו סומכים על בעל ברית, ולכן לא עושים מה שכל אדם שפוי היה עושה.

ארץ ישראל ניתנה לעם ישראל לא כזכות שיוכל לוותר עליה ולומר "אי אפשי בה", אלא כחובה שאי אפשר להיפטר ממנה.

אשליה מדהימה היא להתחיל להאמין שבימינו, יכולות שתי אומות גדולות לדור בשלום על אותה קרקע כשההבדלים ביניהן מאפיינים כל תחום אפשרי - לשון, דת, תרבות ולאום

אשרינו, מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו. כשאדם אומר זאת בתפילתו, הוא צריך להתכוון בכוונה גמורה: אשרינו! מתוך מיליארדי אנשים, אנו נבחרנו להיוולד יהודים!

אתם רוצים להשתיק אותי, כי "שנאו בשער מוכיח".לא, אתם רוצים לסתום את פיה של היהדות, של דברי אלוקים חיים, כי עם מרי אתם, "לא אבו שמוע תורת ה'".

באותו רגע של אמת ניתן לראות מיהו האוזר את חלציו והחוגר את חרבו, ומי עם כל התחסדותו וצדקתו, מוכן להקריב מצוות ועקרונות ושטחי ארץ משום "פקוח נפש".

בארץ "קם העם היהודי", מלות-הפתיחה למגילת העצמאות הן המכריעות. הארץ היא מולדתו של היהודי - ולא של הערבי - והעם היהודי הוא "שהוגלה מארצו" והוא אשר "שמר לה אמונים... ולא חדל מתפילה ומתקוה לשוב"

בארץ ישראל אין גלות. מביאים תרומות ומעשרות מהקיבוץ השמאלני ביותר, אבל אין מביאים תרומות ומעשרות מברוקלין. ארץ ישראל היא קדושה, אין בה גלות.

בדוק את עצמך תמיד. אל תישאר במקום אחד מבחינה רוחנית – זהו דבר שפירושו הידרדרות.

בדורנו, הרשעים שבשמאל, עומדים בחוזקה תוך חירוף וגידוף כלפי שמיא ללא שום בושה. לעומת זאת, הימין תמיד נמצא בהתגוננות ובהתנצלות, ולכן הרשעים מצליחים.

בהגדה אנו רואים ארבעה בנים, והרשע הוא הפך החכם. לכאורה קשה: ההפך של החכם היה צריך להיות הטיפש. אלא, החכם האמיתי הוא גם איש טוב, ולכן הוא הפך הרשע.

בהקדשי בכם... בקדושת היהודי מתקדשים שם ה', וברוממות העם היהודי מרומם שמו יתברך, זוהי משמעות יצירתה ותקומתה של המדינה יהודית – ישראל. זהו קידוש ה'.

בואו נשליך מעלינו את הפחד מלהתמודד עם הסתירה שבין דמוקרטיה מערבית ומדינה יהודית. בואו נבחר במדינה יהודית, ללא כל רגשי אשמה.

בטחון בה' היא קריאה והכרזה נגד ה"מציאות". הבטחון האמיתי קובע שהמציאות האמיתית אינה דוקא מה שהעין רואה עתה, אלא ה' יכול להפוך את קערת ה"מציאות" על פיה, ואין דבר העומד בפני רצונו של ה'.

בטחון דורש מהאדם לפעול, לעשות, לתת, להתמסר, להסתכן, הוא בעצמו, עכשיו, והכל בבטחון שאכן בסופו של דבר יהיה טוב.

ביהדות אין שיויון בעניינים של קדושה. בכל מה שעשה ה', הוא בחר אחד להיות עליון וקדוש.

ביהדות העיקר הוא הרעיון, והפולחן הוא הסמל החיצוני של הרעיון הפנימי. כשאין רעיון פנימי, עשיית המצווה לא מועילה לאדם כלום.

ביהודי מקודש שם ה' ובו אף מחולל שמו. כשהיהודי מתעלה לגבהים ומתעטר בניצחון, כי אז לא רק הוא כי גם אלוקיו עמו מטוהר, מרומם ומוקדש, וכאשר היהודי מוכה ונקלה, מחולל שם אלוקיו עמו.

ביהודי מקודש שם ה', ובו אף מחולל שמו. כשהיהודי מתעטר בנצחון, כי אז לא רק הוא אלא גם אלוקיו עמו מתעלה. וכאשר היהודי מוכה ונקלה, מחולל אף שם אלוקיו עמו על בלתי היכולת להושיעו, כביכול.

ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלווה - אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם בעולם הבא אלא שמבקשים לישב בשלווה בעולם הזה?- השלווה אינה מדה טובה!

בכל דור לא חסרים נביאים, לא חסרים רבנים. הבעיה היא שכאשר יש סכנה, הם נחבאים במערה ויושבים ולומדים שם. ברגע שאתה רואה עוול נגד היהדות או היהודים, אתה חייב לצעוק ולהסתכן, למרות שאתה לבד.

בכל דור, הצדיקים היו במיעוט מול שאר העם, כמו אצל משה רבנו ואצל המכבים. אף פעם לא יתקומם כל העם. אם רוב העם היה מקבל את האמת, המשיח היה בא.

בכל ליל שבת אני אומר לילדי : "דעו מה חשוב ומה לא חשוב". הבעיה היא שאנשים רבים, כולל דתיים, אינם יודעים זאת. לכן הם דואגים על דברי הבל ומאמללים את חייהם.

בכל מדינה שפויה, בוגד - או תולים אותו או מגרשים אותו מן הארץ. במדינת ישראל הוא נבחר לכנסת. מה אמרה התורה? "עם נבל ולא חכם".

בכלא, האדם נבחן אם הוא חזק באמונה. לדוגמה, יוסף הצדיק, על אף שהיה צדיק גדול, נכשל וביקש את עזרתו של הגוי לאחר עשר שנות מאסר.

בלי מלחמה, אין ארץ ישראל לעם היהודי, ולא תיתכן מדינה יהודית בטוחה מפני אויבים. מצוות ישוב הארץ קשורה קשר טבעי בסכנת חיים.

בלי פתרון לבעיית התושבים לא תהיה התנחלות רצינית, לא תהיה ישיבת נצח. והדוגל בהתנחלויות ומסרב לטפל בבעיה של ישמעאל כשֹל יכשל.

במלחמת ששת הימים, המשיח דפק על הדלת,יכלנו לפתוח אותו על ידי המפתח שהוא קידוש ה' ואמונה, שמתבטא בגירוש ערבים ובטיהור הר הבית. אבל הפחד מנע זאת, וזה היה חילול ה'.

במקום לחשוש ממעשי הגוים אם נפעל, עלינו לרעוד בשקלנו את כעסו של הקב"ה אם לא נפעל

במקום לתפוס את ססמתו של יוסף הצדיק: "את אחי אנוכי מבקש", נדבקנו לקין: "השומר אחי אנוכי?" ההיסטוריה לא תסלח לנו. ה' לא ימחל לנו.

במקום שיש חילול ה', חייב אפילו היחיד להיות מוכן למסור את עצמו על קידוש ה', ובכלל אל יתחשב בנסים, אלא אם יינצל מה טוב, אבל אפילו לא יינצל, חובה עליו למסור את עצמו.

במשך אלפיים שנות גלות אשר ראתה פוגרומים ואינקוויזיציות, מסעי צלב ואושביץ, גדולים וקטנים, האמין היהודי בייחודו והצהיר עליו. רק הודות לאמונה זו, לבטחון זה, נשאר בחיים.

בן חמש שנים למקרא, חז"ל הבינו שרק בתנ"ך ניתן למצוא את הדוגמה האמיתית והטבעית של מנהיג יהודי שחי וגדל בארץ ישראל ואת הדרכים ואת הרעיונות האלוקיים שעלינו לחקות.

בני עמנו חייבים להיות בני אדם יהודיים ולא בבואה קלושה של אחרים. מדינתנו אינה צריכה לחקות מדינות אחרות, אלא להיות בעלת ייחוד משלה כמדינה יהודית.

בנים אתם לה' אלקיכם! אתם קרויים בנים, ולא שאר כל העמים. היהודי הוא ממש בן להקב"ה, אביו שבשמים, ואילו כל השאר אינם בנים למקום אלא מעשה ידיו.

בסופו של דבר. כאשר כל הפתרונות המגוחכים ייכשלו, כאשר אחוז הערבים יגיע לשליש. כולכם תהיו כהנא. אך אז יהיה מאוחר מאוד, אז תהיה כאן מלחמה עקובה מדם, ח"ו, ואז נבין שכהנא אכן צדק.

בעולם הזה אין הבטחה של שלווה, ושלווה היא גם לא טובה, כי אדם שהוא שלו לעולם לא יצמח ויגדל. רק ייסורים מגדלים את האדם

בעולם הזה, לא ניכר מיהו חסיד ומיהו שוטה. בעולם הבא יש בית כנסת גדול, ונתפלא כשנראה מי יושב במזרח. שם נדע מי קטן ומי גדול.

בעית הערבים לא תיעלם כי הרי מדינת היהודים בעצם קיומה - היא היא שיוצרת אותה

בקדושת היהודי מתקדש שם ה', וברוממות העם היהודי מרומם שמו יתברך. זוהי משמעות יצירתה ותקומתה של המדינה היהודית - ישראל.

ברגע שאדם מבין את תפקידו בעולם, ומבין שהחיים ניתנו רק כדי למלא תפקיד זה, הוא מגיע להכרה שאין לפחד כלל מיום המיתה.

בשביל היהודי, אהבת ישראל והדאגה לגופם, נפשם וממונם של יהודים הן הכלל הגדול בתורה.

בשביל היהודים, צו המוסר הוא לחיות ולהבטיח בית לעם היהודי, כדי שלא רק נצא מהגלות אלא גם נוציא את הגלות - עם כל עיוותיה - מתוכנו.

בשימנו מבטחנו ואמונתנו בה', הופכים לבלתי משמעותיים ומחוסרי אונים כל האיומים, המצבים והסכנות אשר באופן טבעי נראים כבלתי נמנעים.

בתור רב אני קובע כפסק הלכה, שאסור ליהודי לעזור ולתמוך בכל עם, ויהיה מדוכא ככל שיהיה, שהוא אויבו של העם היהודי ומדינתו.

בתרבות הזרה של הזרים והמתייוונים כל הענין של שנאה ואהבה סולף ועוּוַת, עד שחטא ופשע הוא לדבר על שנאה כחובה הלכתית בזמן הנכון ובמקום הנכון. האהבה המזויפת מטהרת את שרץ הרשעות בקנ"א טעמים.

גאוות היחיד היא דבר פסול, אבל גאווה של עם ישראל, לא רק שהיא חיובית, אלא היא אף הכרחית.

גדולה נקמה כי היא מחייה את ה', היא מוכיחה את קיומו, היא משפילה גאים רשעים, כדי שהצדיקים והעולם ישמחו ויכריזו: "אך פרי לצדיק, אך יש אלקים שופטים בארץ!"

גדלות היא היכולת לתפוס מה חשוב ומה לא חשוב, מהו נצחי ומהו ארעי.

גדלות היא מנת חלקם של ה"מעטים" מפני שהיא נקנית רק ע"י הקדשה עצמית, כאב והקרבה. רק ה"נבון" מבין אותה, לא מי שהוא "חכם" בלבד.

גדלות שואפת להרים, לא לבקעות, ומבינה כמה קצר הוא נר החיים, וכמה חשוב להשתמש בו להאיר את העולם.

גוי בא"י המכה או חובל בישראל על רקע לאומני, וודאי חייב מיתה, ע"י כל אחד שרואהו, ואסור להמתין, והזריז הרי זה משובח על אף שליטת מלכות הזלה בארץ ויללת התנים המחבלים בכרמים.

גוי שזורק אבן על חייל צה"ל הוא, כביכול, זורק אבן כלפי הקב"ה, וחייב ארבע מיתות בית דין.

גוי שניסה לתקוף או להרוג אדם בישראל חייב להיענש, ואם יברח כדי להנצל מהעונש, ברור שלא רק שמותר אלא אף מצוה וחובה לירות בו ולהורגו.

גורלו של היהודי, אם עתידו מזהיר או משחיר, אם ייהנה משלום או ח"ו מזוועות, תלוי אך ורק בדבקותו במשימתו, בשליחותו בעולם הזה - בשעבוד רצונו לעול מלכות שמים, לעול התורה והמצוות.

גורלנו, עתידנו, חיינו, תלויים בנכונותנו לעמוד לבד מול כל העולם, ולנקוט בצעדים היהודיים אשר נצטווינו עליהם מאת ה', אלוקי צב-אות ישראל.

גם בעיצומה של מערכת הבחירות מצאתי זמן להיפגש עם נוער, לפחות פעם אחת בשבוע, כי פגישות אלה חשובות בעיני יותר מעוד מספר קולות בקלפי.

גרוע מכל הוא האדם שביודעין מעקם ומסלף את היהדות, וכך מוליך שולל המוני יהודים

דאגתו של שומר המצוות לענייני ביטחון, ליהדות בברית המועצות ובארצות ערב ולשטחי ארץ ישראל, אינה יכולה להיות פחותה מדאגתו לשמירת שבת.

דברים גדולים אף פעם לא נעשו על ידי רוב העם, אלא על ידי מיעוט.

דו-קיום הוא חמור ורוכבו. ודאי שכולם רוצים דו-קיום. השאלה היא: בדו-קיום הזה בין חמור לרוכבו, מי יהיה החמור ומי הרוכב?

דוד המלך איחד תלמוד תורה עם מלחמה. זה ראש ישיבה. מהתנ"ך נקח דגם לגדול שבישראל.

דוקא מי שנוקם את נקמת ה' זוכה לברית עולם ולברית שלום: "פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם... הנני נותן לו את בריתי שלום".

דורנו דורש נביאים, ברואי ניב שפתים. שפתים שלא תפחדנה ותניבנה את האמת הטהורה והצרופה.

די בפטפוטים ובדברי הבל על שלום עם הערבים. הם אינם רוצים שלום. לא יהיה שלום. הם רוצים פלשתין, כאן, פה.

דמם של רשעים במלחמת מצוה אינו אלא כדם שאין בו ממש, לא כדם של מי שנברא בצלם אלקים, אלא, בגלל שהשחיתו את הצלם, דמם אינו אלא כמים, וכדם של חיות, כגון הצבי והאיל, שאינם כשרים למזבח.

דרושים כח רצון ומשמעת מדהימים כל כך, כדי לשחות מול הזרם ולטפס במעלה ההר, תמיד בעלייה – לכן מעטים כל כך אלו שאכן משיגים את הגדלות הזאת.

ה' אינו מוותר על נקמתו ברשעים, על כך שקמו נגדו ונגד עמו. אין וויתור, אין שכחה לפני כסא כבודו על רשעותו של הגוי כלפי ישראל - רק נקמה.

ה' אינו מסתפק בשמירת מצוות גרידא, אלא הוא דורש שמירת מצוות בעמל, שמירה מתוך עבודה קשה, שמירת המצוות הקשות, הדורשות אמונה ובטחון בה'.

ה' אמר למשה: "נקום נקמת בני ישראל..." ומשה אמר לישראל: "...לתת נקמת ה' במדין" כי נקמת ה' היא נקמת בני ישראל וכן להפך.

ה' ברא את האדם שיטפס על הר החיים ויגיע לפסגתו, והשלוה הורסת ומונעת מן האדם להגיע למטרתו, כי היא מחלישה את רצונו הטוב, ומחזקת את היצר הרע המפתה אותו בהנאת השביעה.

ה' ברא את עולמו לטוב, ומשום כך מצווה לבער את הרע מן העולם, לשנוא את הרע, את הרשעות, לנקום בעושי רשע ועוול, ובמיוחד להבין, שמי שקם נגד עם ישראל, כאילו קם נגד אלוקי ישראל.

ה' הוא אב הרחמן ואב הרחמים ורחום וחנון, אך רחמיו הם רחמים של אמת, המוגדרים ומוגבלים, ולא כמו הרחמנות של הטפשים פורקי העול, הצדיקים יותר מבוראם.

ה' נתן את התורה אך ורק כדי לקיימה בארץ ישראל, כי רק שם יוכל היהודי לקיימה כראוי ובשלמות. ורק כדי שלא תשתכח תורה מישראל ציווה לקיימה גם בגלות.

ה' נתן לנו את הארץ, לא האו"ם ולא בן גוריון. הארץ הזאת אינה זכות אלא חובה. אין לנו זכות לוותר עליה, והוויתור הוא איסור דאורייתא.

ה' ציווה שתהיה כפייה מדינית כדי להבטיח שהעם ילך בדרכי ה'. הוא השליך מעליו ומעלינו בשאט נפש את ההתנגדות הגויית והזרה ל"כפייה דתית", התנגדות שאינה אלא מרד בה' ובגזירותיו.

ה' קבע בלשון הקודש בשורש אחד את המלים "קירבה" ו"הקרבה", ובא ללמד שרק מי שמקריב קרבן, מתקרב לה'. גאולת "אחישנה" אינה יכולה לבוא ללא הקרבה.

ה' שיתף אותנו במלכותו, כעין "ה' וישראל בע"מ". אם כך, איזו גאווה צריכה להיות לנו! כל אחד צריך לקום כל יום וכל שעה ולרקוד: אני מלך, ואני שותף למלך מלכי המלכים הקב"ה!

ה"חרדים" של היום חרדים מאדם ולא מה'. בתפילתם הם אומרים "הא-ל הגדול...", אך בעיניהם הוא לא הגדול, אלא הגוי גדול ממנו.

האדם בישראל חייב להשתחרר משעבודו לעצמו, ולהיות בן חורין לכל, חוץ מאשר להקב"ה. להיות עבד לבשר ודם או לעצמו הינו חטא עמוק.

האדם היהודי והמדינה היהודית כאחד חייבים ללמוד כי אין להם בן ברית קבוע בין הלא-יהודים.

האדם המזייף את האמת התורנית מהווה סכנה כפולה ומכופלת מזאת של הכופר והמין, כי "אמת" היא יסודה של תורה.

האדם הנבון והמבין את דרכו של הקב"ה והתורה, לעולם לא יפחד, ולעולם יהיה מוכן למסור את נפשו למען קידוש השם, ודוקא בזה להמשיך לחיות.

האדם צריך להבין מהו תפקידו. תפקידו הוא לבטל את ה"יש" שבתוכו ולהתעלות. הקב"ה ברא יש מאין, ואנו צריכים לעשות אין מ"יש"!

האדם שבוטח בה' ובתורתו לעולם לא יתלונן ולא יחפש את ההבל והריק, אלא יהיה תמיד שמח בגורלו, כחלק מהעם הנבחר.

האויב האמיתי שיביא, חס ושלום, לחורבן המדינה הזאת הוא ההתייוונות וההתגויות, הכפירה והאפיקורסות של יהודים שאותם כינו חז"ל ובצדק, "שונאיהם של ישראל"

האויב הגדול ביותר של האדם המודרני הוא השעמום.

האושר האמיתי בא אך ורק בהבנה מה באמת חשוב ומה באמת הבל, ובהכרה שאתה אמנם הולך בדרך הנכונה.

האמונה השלמה, הבטחון השלם - כוללים נכונות של האדם למסור את עצמו, את נפשו, למען קידוש השם, במקום שיש חובה כזאת.

האמנם נאמין כי הגוי "בעל הברית" ראוי שנשים בו את מבטחנו ואמוננו? הוא יפנה לנו עורף ויבגוד בנו בו ברגע שיהיה משוכנע שהדבר משרת את האינטרסים שלו.

הארץ היא שלנו, והמדינה שלנו גם-כן; הבה נשמח, נעלוז ובעיקר נהיה משוכנעים. ישראל היא הארץ היחידה של העם היהודי, ולעם היהודי הזכות - והחובה - לדרוש אותה לעצמו

הארץ נלקחה מן הגוים - הכנענים - לאפשר ליהודי לקיים בה את חובת ייעודו. ה', בורא העולם - כל הארצות שלו הן. הוא לקח מהכנענים ארץ מארצותיו ונתן אותה לעם ישראל.

הארץ שייכת לקב"ה, והיא אדמת קודש, וברגע שיהודי מפקיר אותה, היא כבר לא אדמת אלוקינו אלא אדמת אלוהיהם.

הבא להרגך – לפחות – השכם לסלקו.

הבדידות ליהודי ברכה היא ולא קללה. ולולא הכריח אותנו הגוי להבדל ממנו, לא היינו יכולים להתקיים בגלות כפי שהתקיימנו.

הבדיחה המרה היא היהודי שעוטף את עצמו במעיל של דתיות, תוך שהוא דורך יום יום בגללים של הגולה

הבה נסיר את הערבים מקרב ישראל, והבאנו את הגאולה

הבועט במסורת היהודית משולל כל תחושה של כבוד עצמי ומתעלם מכך שבזכות המסורת קיימת המדינה.

הבטחון האמיתי בה' יתברך הוא האמונה שה' הוא כל יכול, ואין לו מעצור להושיע ברב או במעט, ואם נציית לו אין כח בעולם שיכול לנצחנו בתור עם.

הבטחון האמיתי בה' מחייב את האדם בישראל גם לבטוח בה' וגם לזרוק מעליו כל פחד מבשר ודם ובטחון בעזרת בשר ודם.

הבטחון, הוא התוצאה של האמונה. מאחר שאנו מאמינים שה' עשה בעבר את הדברים שמנינו, אנו בטוחים שהוא מסוגל לעשות כך גם בעתיד, וברור לנו שיקיים מה שהבטיח לנו.

הברית הכרותה בסיני, השליכה על העם הזה אדרת מהודרת אך כבדה. אדרת של תפקיד ושליחות. התפקיד – ללמוד, לשמור ולעשות.

הגאווה היא שורש כל הרע שבעולם! כל הרע בא מתוך האנוכיות של האדם.

הגאולה בלתי נמנעת, ואין בכוחו של הגוי או של היהודי המתיימר להיות גוי, לעצור בעדה.

הגאולה הזוהרת בבחינת "אחישנה" תבוא אך ורק כאשר עם ישראל יהיה לבד, מובדל, בדד, בבדידות, ובבטחון מלא בה' שהוא יבוס צרינו.

הגאולה הסופית של "אחישנה" שבאה לקדש שם שמים, אינה יכולה לבוא כל זמן שישראל מחללים שם שמים.

הגדולה של מנהיג היא שיהיה מוכן ללכת בלי צבא, ואפילו בלי חייל אחד.

הגוי הגר בא"י חייב תמיד להרגיש שאין לו חנייה, אין לו קשר ושייכות ונחלה, שזאת לא ארצו, שאין לו בעלות בה.

הגוף או הנפש של יהודי נמצאים בסכנה? אין הגבלה בעולם שעומדת בפנינו! אין איסור בעולם הכובל את ידינו! ואפילו שבת קודש אינה דוחה עמידה על דם רעים אהובים.

הגיעה העת כי היהודי בישראל ישליך מאחרי גוו את שרידי הגלותיות הכרוכים אחריו עדיין.

הגיעה העת לעצב יהדות דתית-לאומית דינמית וגאה, אשר תפעל לא רק כמתגוננת אלא אף כיוצרת ופעלתנית. יהדות המנהיגה את העם בכל תחומי החיים.

הגיעה השעה שנבין, כי שדה הקרב האמיתי אינו רק בכנסת אלא בבתי הספר, בקמפוסים וברחובות ובכל אשר יימצאו צעירינו ומחשבותיהם.

הגלות גרמה לסילוף ולעיוות של ההלכה עצמה. בהיעדר מדינה, הפכה היהדות לדת. במקום עם, הפכנו לקהילה

הגלות היא הניגוד המוחלט, המירבי, של קידוש השם, הסתירה הגדולה לקיום העולם. ובכן, חיסולה של הגלות הוא קידוש השם. ועל מצוה זו מצוּוה כל בית ישראל.

הגלות וכל הכרוך בה – השפלות, תבוסות, רדיפות, מעמד של מיעוט נטול זכויות וליחוך פרורים משולחן אחרים – מהווים חילול ה'.

הגלות כשלעצמה היא חילול השם, כמו שכתב רש"י: שפלותם של ישראל חילול שמו הוא.

הגלות, עיוותה וזייפה את הרעיון היהודי המקורי. ולא תיתכן גאולה שלמה בהדר, עד שנחזיר את העטרה ליושנה, עד שנבער את הסיגים, עד שנכרות מעץ החיים, הוא התורה, את ענפי הסילוף והזיוף.

הגמרא אומרת שלאחר החורבן ניתנה הנבואה לשוטים ולקטנים. הכוונה היא, שכאשר קם מישהו ואומר דבר שהוא נגד הזרם, אומרים עליו "שוטה" או "קטן", אבל דווקא להם ניתנה הנבואה והמנהיגות!

הגר"א אמר שהמלחמה הקשה ביותר של משיח בן יוסף לא תהיה עם אדום וישמעאל, אלא עם הערב רב, שמכניסים לתוכנו את השקר.

הדבקות בארץ, ההתעלמות מלחצים מצד ידיד ואויב גם יחד – הן שתבטחנה את זירוז בואו של הנצחון האחרון.

הדבר בו מאמין המיעוט היום, הופך מחר לנחלת הרוב. את אשר המיעוט מעז לעשות עכשיו, יעשה הרוב הגדול כעבור זמן.

הדבר הראשון שה' ציווה את משה לומר לישראל היה שהם "גוי קדוש". לא דת, ובודאי לא סתם עם או לאום, אלא שילוב גדול של שניהם: עם, גוי - אך קדוש.

הדוחה את מדות ורעיונות ה' כפי שקבע אותם ה', על אף שהוא ממשיך לקיים את הפולחן לא שומר מצוות הוא. אדם זה עבד לעצמו, הוא קובע שהוא האלהים הוא כופר בעיקר!

ההבדלה היא היא שמגדירה ומאפשרת הכרה ברורה בשוני שבין טוב ורע, ובכך היא מונעת את הערבוביא ואת הטשטוש שמהם נולד הזיוף.

ההבחנה בין דת יהודית לבין אומה יהודית, או סברה כי אפשרי קיום נפרד של דת, או אומה יהודית, הן סילוף האמת על קיום העם היהודי.

ההולכים נגד דין תורה הם מפירי החוק כשהם מחליטים להתנגד לחוק של עם ישראל, התורה, ולאסור את החובה ולחייב את האסור.

ההיסטוריה לא תסלח לישראל על כשלון אומץ-לבה ועל פחדה מפני דעת-הקהל העולמית. האומה כולה משלמת כבר היום את מחירם של המחדלים

ההפרדה בין נושאים "דתיים" ו"לאומיים" היא סילוף היהדות האמיתית. המחנה הדתי צמצם במו ידיו את מהותה של היהדות.

הודו לה' על כל מה שעלה בגורלכם. כמו שאתם מברכים אותו על מה שנראה בעיניכם טוב, כך ברכו אותו בלב שלם על כל מה שנראה בעיניכם שחסר בו טוב

הוי עם אהוב! בידינו להביא על עצמנו את הגאולה הנאורה, הסופית – היום, אכן, היום הזה. "לו עמי שומע לי – ישראל בדרכי יהלכו..." אילו עשינו מה שמוטל עלינו, מה שביכולתנו.

הזכות היחידה לקיום משטר, ממשלה ושלטון היא התחייבותם של אלו לשמור על חייהם של האזרחים שהעניקו להם את הרשות לשלוט בהם.

הזנחת הדל והאביון, האח במצוקה, העשוק והנדכּא – היא הזנחת אהבת ישראל.

החובה אינה רק לאהוב כל אחד מישראל, אלא גם להצילו בשעת הצורך. מי שאינו מצילו, עליו נאמר "אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה" - מידה כנגד מידה.

החובה לכבד ולציית לממשלה הטבעית תלויה במדה שאותה ממשלה מכבדת ומצייתת לתורה, לחוקיה, למלכות שמים, שהיא הסמכות העליונה גם לעם היהודי וגם לממשלה שנבחרה על ידו.

החיים הקשים והיסורים ברכה הם לאדם, כי רק הם מצילים אותו מחיי השלווה, שמורידים את האדם לתהום הבהמיות והזחילה באדמה שהיא ייעוד השרצים והשקצים.

החיים ניתנו לא לשלוה ולא להנאה עצמית, אלא למשימות קשות ואף מסוכנות, כדי שעל ידיהן יתעלה האדם ויתקדש וישפיל ויכניע את יצרו ואת האנוכיות שבו.

החיים קשים אך מתוקים, כי באמצעותם מדמה האדם את עצמו לה', בזה שהוא הולך אחריו ובאורחותיו, וכך הוא משחרר את עצמו מהבלי עוה"ז ונעשה בן חורין מהמיתה.

החינוך של ילד חייב להיות כל יום. אדם חייב לעבוד על חינוך בנו. אין דבר יותר יקר מילד, לא חשוב בן כמה הוא, אפילו הוא בן 40.

החלטה של מלך או של העם כולו הנוגדת את ציווי ה', הרי היא בטלה ומבוטלת ואינה אלא כעפרא דארעא.

החנופה היא היא הגורמת להצדקת הרשע, ובכך גורמת לסילוף האמת.

החסד לזולת, אף למי שאינו קרובו ובכלל אינו מכירו, היא המדה המבדילה את האדם מן החיה ומן הבהמה, והיא שמעלה אותו אך מעט פחות מהמלאכים, ואולי אף מעט יותר מהם.

הטעות הפטלית של משה רבנו הייתה שלקח אתו ערב רב, ועד היום אנו סובלים מהם.

הטרגדיה תהיה מנת חלקנו אם לא נרחיק את הערבים מקרב הארץ, שהרי הגאולה יכולה לבוא מיד ובפאר אם נעשה כמצות ה', או שהיא יכולה לבוא בעקבותיה של טרגדיה נוראה - אם נסרב

היה טוב כאדם, כפרט - וחלקך בעולם יהפוך להיות קדוש. אזי, אם אחרים יראו אותך כמושא לחיקוי, העולם יהפוך פתאום, מאליו, להיות נהדר וקדוש.

היה קדוש, מפני שמי שעשה אותך הוא קדוש, ולשם כך הוא שם אותך בעולם הזה.

היהדות אינה כופפת עצמה לרצונו של בן אנוש ואם תעשה כן תאבד את מהותה האלוקית.

היהדות שמרה על קיומה רק משום שהיתה קשת עורף יותר מאלה שביקשו להכחידה, לסלפה או לשנותה.

היהודי אינו צריך לחשוש מפני חוסר פופולריות ופנים זועמות. עלינו לנהוג כבטוחים בעצמנו, כיצד יש לנהוג ולשרת את האלוקים.

היהודי אשר אמונתו אמונת אמת, הוא זה אשר ערכיו ברורים ללא העמדת פנים, היודע להבדיל בין נצחי לבר-חלוף, בין עיקר לטפל, והמזנק לקראת פעולה כפי שצפוי ממנו מבלי להתחשב בסיכויים של ההצלחה.

היהודי הוא בן של ה'. אם ליהודי אסור להשחית את גופו, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שאסור ליהודי לתת לגוי להשחית את גופו.

היהודי מצווה ליצור מעצמו עם קדוש, ואת זה הוא יכול לעשות רק לבדו, בנפרד, כשהוא חופשי מהשפעת אחרים.

היהודי עורג לסימן כלשהו של אהבה לא-יהודית, שהוא כל כך זקוק להאמין שהיא קיימת באיזה שהוא מקום. זו התוצאה המכאיבה אבל ההכרחית של אלפיים שנה בגלות.

היהודים למדו לקח מר באלפיים שנות גלותם, כזרים, כמיעוט. הלקח? לא טוב להיות זר. אל לנו להיות מיעוט. לעולם - לא עוד!

היופי שיש בכל רעיון, נשאר רק בתיאוריה, אם אין כאלה שיכולים להוציא את הרעיון אל הפועל. שום חזון אינו יכול להפוך למציאות ללא האנשים שיעשו זאת.

היותה של האומה בלי ארץ למשך עשרים מאות שנים, השכיח ממנה כמה מתוקה וכמה יקרה היא הארץ.

הייעוד של היהודי, התפקיד, המשימה, חוק הברזל שלו - הוא להיות מובדל. אם זה מתקיים, יש סיבה להיות יהודי, ואם לא, אין סיבה להיות יהודי.

הימצאותם, בארץ ישראל של ערבים הכופרים בזכות היהודים למשול היא חילול שמו של הכל-יכול. וסירובם של יהודים לפעול נגדם שבא כתוצאה מפחד מן הגוי, היא חילול כפול.

הימצאם של רשעים בעולם והשתלטותם עליו מהווים אתגר ואיום למלכותו הבלעדית של הקב"ה, ועל כן מלחמת מצוה היא לבערם מן העולם

הירא מן הגוים בשר ודם, אינו בוטח בה', ומי שחושב שגאולה מהירה ונהדרת תוכל לצמוח בכרם הבאושים של פחד מהגוי וחילול השם, לא קרא ולא שנה ולא למד - ואל ילַמֵד.

היש ביניכם שבאמת ובתמים מאמין ש"בעלי הברית" יעמדו לימין צדקנו? בעולם שקרוב לעצמו – מה יש למעט מכל העמים להגיש?

הישועה תבוא דווקא כשנהיה מבודדים, כי כל זמן שיהיה לנו בעל ברית אחד, נתלה את ישועתנו בו.

הישנם חוקים החשובים יותר מהחוק המצווה להציל נפש יהודי...? הישנם חוקים אשר אל לנו להפר אותם למרות שאיפתנו להציל יהודי ממוות גופני או רוחני...?

הכלל "אין סומכין על הנס" לא אומר שאם יש דבר קשה ומסובך, אין לעשותו. כוונת הכלל הזה היא שצריך לעשות הכל באופן שיש מירב האפשרויות להצלחה.

הכסף שהדתיים צריכים בשביל מוסדותיהם, מביא את המפלגות הדתיות בישראל לבגידה בעקרונות תורניים וגורם לשנאת החינם להגיע לגבהים חדשים ולעומק של שפלות.

הלאומני הקיצוני ביותר, אשר אלוקי ישראל לא משחק אצלו תפקיד רלוונטי של ממש ביעוד ובעתיד של העם היהודי ומדינתו אין שום הבדל בינו לבין ה"יונה" שהוא מתיימר להתנגד לו.

הלימוד החזק ביותר הוא כאשר אדם משמש דוגמה לתלמידו. לכן הוא לא חייב להיות עם התלמיד, אלא הוא יכול להיות אפילו בכלא. גם משם הוא מלמד, והתלמיד מקיים את לימודו.

המאבק האמיתי היום הוא המאבק בין היהודים האמיתיים לבין המתייוונים.

המאבק הבלתי מתפשר והרצוף מכרסם לעיתים בהחלטה נחושה להשיג ניצחון מלא, ודוחף את העייפים לזרועותיהם של פתרונות ופשרות אשר אינם אלא פרי התשוקה לשלווה.

המבדיל בין קודש לחול... בין ישראל לעמים לא מיזוג, לא תערובת, לא אינטגרציה כי אם הבדלה, כיאה ל"גוי קדוש",

המבחן הכי מרתיע, הניסיון הכי קשה הוא הפעלת הצו האלוקי על ערביי ארץ ישראל, משנאי היהודים ומדינתם, פצצת-זמן הטמונה בלב ארצנו.

המדינה הזאת קמה לקדש שם שמיים. איך? בכוח היהודי. אם שפלותם של ישראל מתפרשת על ידי הגויים כחילול השם, אז הכוח של צה"ל, ניצחון - כל אלה הם קידוש השם.

המדינה היהודית - התוצאה של שיבת ציון וקיבוץ הגלויות, המעניקה ליהודי בית, רוב בארצו, ריבונות, צבא ושילום גמול לאויביו והרמת קרנו בשדה הקרב - היא קידוש השם!

המדינה היהודית לא באה לעולם כדי להעניק חיים קלים לשר החוץ, ישראל נוסדה למען היהודים, כל יהודי העולם, ללא דאגה ל"מה יאמרו הגויים?".

המדיניות הישראלית – מדיניות חוץ כמדיניות פנים, צריכה לדחות את המנטליות של הגטו, של "מה יאמרו הגוים?"

המושג של חסד אין לו שיעור, אלא כל דבר שאדם עושה לרעהו, ואפילו מלה אחת טובה, הוא חלק מהחסד שבונה את העולם.

המושג של עם ישראל לבד, קשור לזה שה' הוא לבד. כמו שה' לבד ואין לדמות לו ואין להשוות לו, והוא יחיד, מיוחד ואחד, כך עם ישראל גם הוא לבדו, מובדל מכל העמים.

המטיל ספק בהיסטוריה של עמו מאבד את עתידו משום שאינו מבין מנין בא ולאן הוא הולך.

המטיפים לשלום תוך השלמה עם אי - צדק - עסוקים לעיתים קרובות מדי בגופם שלהם, ולאו דווקא בנשמותיהם או בגופם של העשוקים.

המטרה שעליכם לשאוף אליה אינה חיי הנאה, אלא חיי חובה; לא אושר, אלא עשיית טוב; לא שקט ושלווה, אלא קדושה

המילה באה כדי למלא את היהודי, כי כל זמן שהוא ערל הוא בעל מום. זהו מוסר גדול: דוקא כאשר היהודי נותן מעצמו וחסר לו - רק אז הוא מושלם ושלם.

המלה "רחמים" באה מהמלה "רחם", שאין רחמים כרחמי האם על בנה שיצא מרחמה. וכך חייבים להיות הרחמים של היהודי לזולתו (אם הוא ראוי להם) שיהיו רחמים ורחמנות כמו רחמי האם על בנה.

המלחמה בעוני לא תיעשה בעזרת הכסף בלבד. לא מחסור בממון הוא שורש הרע, אלא מחסור בערכים.

המלחמה הזאת מצד המתייוונים נגד "גזענות" היא מלחמה נגד יסוד של התורה. אנו ברמה גבוהה ועליונה מעל הגויים (זה לא גזעני, שהרי גוי יכול להתגייר), ובעניין זה אין להתפשר.

המלים "ירושה" ו"הורשה" דומות כל כך בלשון הקודש, כי ה' ידע שבלי הורשת - גירוש - עמי הארץ, לא תהיה הארץ ירושה לישראל.

הממשלה הזאת כובלת את הצבא, את מג"ב - ואינה נותנת להם לטפל באוכלוסייה הערבית העוינת כפי שצריך. משום כך נשפך דם יהודי.

הממשלה קיימת לשרת את המדינה; המדינה קיימת לשרת את העם; העם קיים לשרת את האלוקים. ברגע שנכשל העם במילוי חובתו, מתמוטטים החוק והסדר – והעונש האלוקי בא יבוא.

המסורת נותנת הצדקה ללאומיות, אין לדבר על יהדות בלי לחבר דת ואומה, היהדות היא דת – אומה.

המסירות למצוות הקשות ביותר, הדורשות אמונה עמוקה ובטחון איתן בה', הנראות כה מסוכנות לקיימן – את זה תובע אלוקי ישראל.

המפתח לגאולה ולישועה הוא קידוש השם - לספח שטחים, לגרש ערבים, לעשות את כל הדברים המסוכנים, דווקא אותם, כי הם מכפרים על כל השאר.

המפתח להבין את ההיסטוריה - עבר, עתיד, הווה, מדינה - הוא הבנת העניין של קידוש השם וחילול השם.

המצוה להציל את היהודי מתוך אהבת ישראל, וכן המצוה לנקום נקמת יהודים, נקמת הצדיק מהרשע, ולבער את הרע ואת חילול השם מהארץ, נכללות במושג של מלחמת מצוה.

המצוה של "ואהבת לרעך כמוך", חלה רק על ישראל שלא בעט בתורת ה' להכעיס.

המצוה של אהבת ישראל עומדת ברומו של עולם. והחובה להציל אדם מישראל מסכנת מוות, כוללת מוות רוחני. וגם חובה זו היא מתוך מצות אהבת ישראל.

המצוות לא נועדו לגלות, אלא כדי להבטיח שלא נשכחן כאשר נחזור למקום היחידי, הבלעדי אליו נועדו – ארץ ישראל.

המציאות ברורה, אפוא. אין אפשרות שידורו יחד יהודי ארץ-ישראל וערבייה במסגרתה של מדינה יהודית-ציונית. פצצת-זמן בארץ-הקודש מתקרבת לשעת התפוצצותה.

המקבל בחזרה רכוש או חפץ אשר אבדו לו, מרים את האבידה ומכריז על בעלותו ללא היסוס "שלי היא!". זה אשר אינו נוהג כך, מעמיד בסימן שאלה את בעלותו.

המרחם על הרשע אינו רחמן אלא אכזרי, כי מי שאינו מסוגל לשנוא את הרע ואת הרשע אינו מסוגל לעולם לאהוב את הצדיק ואת הישר.

המשיח קרוב מאוד... החמור בכל מקום. אכן, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה חמורים!... חסר רק הרוכב.

הן עם לבדד ישכון- זה יביא את המשיח! בסופו של דבר, אנחנו נהיה לבד. מה שתלוי בנו הוא האם זה יקרה מרצוננו או על כורחנו.

הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. חובת ישראל היא להיות לבד, בדד ובדלן, וללא פחד מהגוים. אין לגוים מה לומר ומה לקבוע לגבי עתידם של ישראל.

הן עם לבדד ישכון, קובעת התורה, "ובגוים לא יתחשב!" אין מגמתה של ישראל להיות סתם עוד אומה בין האומות.

הנסיגה מן הארץ אינה שאלה צבאית, כי אם שאלה יהודית. הנסיגה מסירה מעל ארץ הקודש את שמו ואת בעלותו של ה'. זהו מעשה של כפירה.

הנשק הערבי הראשי במלחמתם בישראל היהודית הריהו - תינוקות

הסיבה היחידה שאנחנו מחוייבים לארץ ישראל היא מפני שהיא הכלי המחזיק את העם הנבחר, שחי בתוכה במטרה ליצור חברה נבחרת וקדושה.

הסיבה לכל נסיגה היא פחד מהגוי וחוסר ביטחון בה', ואין חילול השם יותר גדול מזה.

הסילוף המגוחך של הגלות הוא ניתוק הלאום מהדת. לאומיות בלבד היא עבודה זרה, ודת בלבד היא שקר והבל. כתוב בתורה "עם סגולה" ולא "דת סגולה". אנו עם קדוש, ועם במצב תקני נמצא בארצו.

העובדה שהיתה גלות ממושכת, הרגילה את היהודי לחיות בלי ארץ, ולחיות לא כעם, אלא כ"דת", ובכך הפך עם ישראל הקדוש והמובדל, לדת ופולחן ללא דבקות חיונית לארץ בלעדית ומיוחדת.

העושר האמיתי הוא האושר, השמחה וההנאה השקטה והשלווה של האדם במה שיש לו. ואדם שמסתפק במועט ומאושר בזה, אין עשיר יותר ממנו, כי הדבר היקר ביותר בעולם הוא מנוחת הנפש.

העושר, כמו כל הטובות שנתן הקב"ה לאדם, נברא אך ורק כדי שיעבוד בו האדם את ה'. הכסף והעושר נותנים לו זמן ואפשרות לעסוק בתורה ובמעשים טובים.

העיקר והיסוד של הרעיון היהודי, שבלעדיו לא ניתן להבין את היהדות האמיתית ואת התורה, הוא קבלת עול מלכות שמים.

העם היהודי אינו רודף אחר הכמות, אלא מבקש את האיכות, ומי שמבקש להימנות על אומה בעלת ייחוד וסגולה כישראל, חייב להגשים במעשיו ייחוד וסגולה אלה.

העם היהודי ככלל לעולם לא יכול להיות מובס, מפני שהוא העם של האמת. ואלו בתוך העם היהודי אשר יודעים את האמת ההיא ונושאים אותה, לעולם לא יכולים להיות מובסים.

העם הפיקח לקה בעוורון. הוא קורא לחושך אור ונשבע על המזויף שהוא אמיתי הוא דוחה גדלות ועומד על קטנוניות, בועט במלכות ומעדיף את ההמוני ואת הממוצע.

העם חייב לכבד ולירא את ממשלתו, אך ממשלתו, מלכותו, חייבת ללמוד "ליראה את ה'" ו"לבלתי סור מן המצוה".

העצבות, הדכאון והיאוש עומדים בניגוד לבטחון בה' ככח עליון, ואילו השמחה מורה על הבטחון בה', שבידו לעזור לאדם ולהרים מעפר דל.

הערב רב הם החלק של עם ישראל שפניו מועדות למלחמה נגד ה' ונגד האמת והאמונה של תורת ה'. יש לנו אִתם מלחמת חרמה ללא פשרות, מי שמסרב להילחם נגדם שופך דמים הוא.

הערבים מתרבים, בכמות ובאיכות. הם יתבעו חלק רב יותר בשלטון; הם ידרשו "אוטונומיה" לחלקים שונים של המדינה. לבסוף יאיימו על עצם הרוב היהודי באמצעות שיעור הילודה הערבי. והתוצאה: התנגשות עקובה מדם

הערכים היהודיים חייבים להנחותנו ולא ערכים מערביים חולפים. לא ליברליזם, דמוקרטיה או השקפה מתקדמת כביכול יקבעו מה טוב או רע לנו.

הפכנו את הפולחן לעיקר. באמת העיקר אינו המצווה (אף שוודאי צריך דקדוק במצוות), אלא המצווה היא ביטוי של רעיון. ואם לאו, זה סתם פולחן!

הפצת המושג "ידעתי את ה'" - זו המשימה של עם ישראל! אנו בצד אחד וכולם בצד השני, כדי שיראו שה' הוא האלוקים. וצריך לעשות זאת ללא פחד וללא כל ערמומיות או הסתרה.

הצדיק - מי שמאמין, שבוטח בה' בבטחון תמים ושלם בכך שהוא משליך מעליו כל פחד בשר ודם ומוכן לעשות מצוות שיביאו לבידוד - מכריח, כביכול, את ה' להתעורר ולהביא את הגאולה.

הצלחתו וייעודו ועתידו של עם ישראל מותנים אך ורק בדבקותו לתורת ה'. זה חוק הברזל של העם היהודי, מה יהיה - אם נישלֵו ואם נתייסר, אם נישפל ואם נרום - הכול תלוי בנאמנותנו לתורת ה'.

הקב"ה בוחן אדם, אם הוא ראוי להיות מנהיג, על פי רחמיו על מעשיו של ה'.

הקב"ה לא בוחר אדם להיות מנהיג משום שהוא גדול בתורה או בזכות "כושר מנהיגות", אלא אחרי שהם עמדו במבחן אחד, והוא אהבת ישראל.

הקב"ה נתן את התורה אך ורק לקיימה בארץ ישראל, כי רק שם יוכל היהודי לקיימה כראוי ובשלמות. ורק כדי שלא תשתכח מישראל ציווה לקיימה גם בגלות.

הקב"ה קבע: לא אחדות ישראל והעמים, לא מיזוג ולא שילוב, לא הפלת המחסומים והחומות בין ישראל לעמים, אלא הפרדה, תחומים, הבדלה.

הקמת מדינה ריבונית בעל כרחם של הגוים, ביד רמה, היא שיא קידוש ה', ההוכחה לגוים שאכן יש אלוקים בישראל, והוא מלך מלכי המלכים.

הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. מי שרודף בטירוף התאוה והחימוד והקנאה את הכבוד ואת העושר, אין לו חיים בעוה"ז ולא יהיו לו חיי עוה"ב.

הר הבית בידם, בידי השועלים, התנים הערביים. מילותיו של מוטה גור מהדהדות בריקנות – ואנחנו אשמים. אנחנו, שלקחנו נס וזילזלנו בו. אנחנו, שלקחנו קדושה וחיללנו אותה

הר הבית מסמל את ריבונותו של עם ישראל על ארץ ישראל. מי ששולט בהר הבית ישלוט בירושלים ובארץ ישראל; מי ששולט בהר הבית משליט גם את דתו ואלוהיו בעולם.

הר הבית, הר הקודש, מקום המקדש, הוא המרכז, הוא המוקד, הוא המבחן לקידוש השם או לחילולו.

הר הקודש, הר ציון, הר הבית - הסמל של הוד תפארתו, מלכותו, גבורתו, אמיתו, קיומו של ה' אלוקי ישראל, של ה' שהוא האלוקים; הר הבית - קידוש שמו של הקב"ה. אך מתי? כאשר הוא בידינו.

הרבה יותר טוב – מעבר לכל השוואה – לחיות חיים של קדושה, מפני שעל אף שהם קשים, הם נהדרים; על אף שהם טרגיים, הם יפים; על אף שהם כואבים, הם – ורק הם – הם חיי אמת

הרבי מגור אמר פעם: "סוסים הולכים באמצע, אבל בני אדם הולכים בצד". המושג של קנאי אינו שלילי. הרי מה זה קנאי? זהו אדם שעושה את מה שרוב האנשים בעם יודעים שצריך לעשות, אך לא עושים.

הרבי מגור למד עם בנו גמרא, והגיעו לביטוי "כולי עלמא לא פליגי". שאל הרבי: מי הם "כולי עלמא"? ענה לו: כולם. קירבו אביו לחלון, הצביע על העוברים ושבים, ואמר לו: הם כולי עלמא? לא. אנחנו כולי עלמא!

הרבי מקוצק אמר שבעולם הבא, הקב"ה לא ישאל: 'למה לא היית כאברהם אבינו או כמשה רבנו?' אלא ישאל: 'למה לא הגעת לגדלות שהיית יכול להגיע אליה?' בתוך כל אדם יש גדלות. מי שחי לפי זה, לעולם יהיה שלו ושמח.

הרוב אינו צודק תמיד. וודאי לא הפוליטיקאים הזועמים והעיתונאים הרעשניים. היהודי היה תמיד במיעוט, והיה לו האומץ והעוז להאמין בצדקתו.

הרעיון הוא כלי מלחמה. אם אתה אוחז בו, מאמין בו, מורה אותו לאחרים ומכשיר תלמידים וממשיכים אשר יפיצוהו לאחרים, בידך לשנות עולם ומלואו.

הרשע מנסה להתעלם מתפקידו וממשימתו בעולם, ובזה שהוא מתעלם, הוא פורק עול עולם, והקב"ה צווח "לא תוכל להתעלם"

הרשעים והרעים נקראים: מְתי שוא ונעלמים. כי כמו "מת" שבחילופי אותיות הוא "תם" - נגמר, כלה - כך הרשע, אע"פ שלכאורה הוא חי, למעשה אינו כן, וה"חיים" שלו כבר תמו.

השכונות ותושבי השכונות מהווים חומר נפץ, ומי יבטיח לנו שלא יתפוצץ? חיסול העוני – החומרני והרוחני – הוא צו השעה. "ומבשרך לא תתעלם"

השלום הוא נפלא, אך לא לשלום בא יהושע לכבוש את ארץ כנען, ולא לשלום, כמטרה העליונה, החזירנו הקדוש ברוך הוא לארצנו היום.

השליט צריך להתנהג בענוה וכעבד לעם, אך יֵדע שהוא נציגו של ה', ולא יגור מפני איש, ולא יירתע משום אדם.

השמחה היא תנאי מוקדם לבטחון אמיתי בה', ולא יתכן בטחון אמיתי באדם מתייאש ומדוכא.

השקוע בדכאון ובייאוש רואה את עצמו כמרכז העולם, שרק צרותיו ובעיותיו חשובות, ואין גאוה ואנוכיות יותר גדולה מזו.

התגובה לברוטליות אינה חסד. התשובה לרצח אינה "מתורבתת". המענה לטרור חייב להיות טרור.

התורה אינה מכירה בזכות הדמוקרטיה לקבוע כלל בניגוד לציווי ה'. אין המושג של רוב שייך לא לרשעים ולא להצבעה שבאה למרוד בה' או במצוותיו. אין לרוב של האדם שום סמכות ללכת נגד האחד שברא את כולם.

התורה היא החוק העליון של העם, מעשיה של הממשלה החילונית של מדינת ישראל בויתור על חלק מארץ ישראל הם עצמם הפרת חוק.

התורה חוגרת שק על סילוף וזיוף המושג של נקמה, כאילו הנקמה היא דבר שלילי ורע במהותו. ונהפוך הוא! אין מדה יותר מעולה וצודקת ממדת הנקמה במקומה.

התחלת הגאולה באה משום שאלוקי ישראל החליט כי לא ישא עוד לחילול שמו, ללעג ולקלס הגויים, ויגזור כי תהי מדינה יהודית, שהיא היפוכה הגמור של הגלות.

התקווה היחידה לחייהם של מיליוני יהודים בגלות ורבבות בארץ, והתקווה היחידה לגאולה במהרה ללא סבל ויסורים – טמונה בשימנו את מבטחנו בקדוש ברוך הוא.

התרבות הזרה של היום הרבה יותר גרועה ומסוכנת ומתועבת מהעבודה זרה של פעם.

ואהבת לרעך כמוך- ברגע שאדם משווה את הזולת, את כבודו ואהבתו לעצמו, באותו רגע נופלות חומות האנוכיות, כי אז הוא אינו מיוחד ומרכז העולם ואין לו במה להתגאות. כי הגאווה, היא שורש הרע שבעולם.

ואם תגזור מלכות בשר ודם גזרה הנוגדת את חוקי התורה – תהיה גזרת האנוש בטלה ומבוטלת, כעפרא דארעא.

ובכלל אהבת ישראל, כדאי מאוד מאוד לא להזניח את עצמך. כשם שיש איסור לשנוא אחד מישראל, כמו כן לאו מוחלט הוא לבזות את עצמך ולא לאהוב את עצמך.

והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם, הוא צו השעה. אוי לנו שמעלנו בארץ ובבעליה, ה', בכך שמתוך פחד מהגוים סירבנו לרשת את הארץ ע"י גירוש שונאי ישראל ומחרפיו, הישמעאלים השפלים.

וחי בהם - אמנם "וחי", אבל "בהם", וכשאין "בהם", אין סיבה ל"וחי". אנו חייבים לחיות כדי שמחר נהיה "בהם", ואם לא נשמור, אין סיבה לאדם ולעולם.

וכי במרוקו בוססו היהודים בעושר? וכי לא היו ההמונים שרויים בעוני מר? ועם זאת, כמה מהם היו מכורים לסמים? כמה מבנותיהם יצאו לתרבות רעה?

ולדבקה בו – מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום. חַפשו את אלו הזקוקים לכם, ועִזרו להם. חַפשו את המיואשים, ועודדו אותם. חפשו את הנדכאים, ולַחֲמו את מלחמותיהם

זה הזמן לשים לב ללוח השנה, לזקן המאפיר, ולגיל המתבגר והולך - ולהבין: לא להבל נולדתי, ואין זה הכרחי שבהבל יקברו אותי.

זכור ואל תשכח את הכלל הגדול הזה: כל מי שסומך על הגוי ומבקש את עזרתו, דוחק את רגלי המשיח, דוחה את הגאולה ומביא עלינו את רוגזו וזעמו של הקב"ה.

חבל שהעם הנבחר בחר להיות ככל הגויים, והעדיף ליצור כעין פורטוגל הדוברת עברית, במקום לבנות את המדינה היהודית.

חובה היא להיבדל מן הרשע גם אם צעד זה קשה, וגם אם הוא נראה כאכזריות, כי האכזר והרשע ישפיעו על הטוב. אין דו-קיום בין הרשע ובין הישר רק הבדלה ופרישה.

חובה היא. חובה להסתכן למען אחיך היהודי. חובה לעשות הכל למענו, ואם אין מנוס, לקום באגרוף ובנשק להצילו.

חובה על עם ישראל להבהיר לעצמו ולהכריז לעולם, שהעימות בינו לבין ישמעאל הוא עימות בין אלוקי ישראל לבין הדת הנפסדת הנקראת איסלם.

חובה על עם ישראל למחוק חילול השם ולבערו מן העולם, ואפילו במחיר של סכנת נפשות, כי אין פיקוח נפש דוחה קידוש השם.

חובה קדושה ומוחלטת על כל יהודי לדור בארץ ישראל, כי הישיבה בגלות סותרת ומחללת את רצונו של ה' יתברך.

חובת היהודי לאהוב כל ישראל וישראל כנפשו, מטילה עליו את המשימה להציל את אחיו הטועה והחוטא, שהרי איך ישב היהודי בחיבוק ידיים כאשר אחיו הולך בדרך המובילה לבאר שחת.

חולשה אנושית היא להתעלם מקיומה של המציאות הלא-נוחה ולא להתחשב בה כלל

חוקה לישראל? יש חוקה לישראל אלפי שנים. ממעמד הר סיני קיימת חוקה לישראל. וזאת החוקה אשר שם משה לפני בני ישראל. "זאת חקת התורה".

חותמו של הקב"ה - "אמת". המדות והרעיונות והמושגים שמהווים את חיי היהודי, חייבים כולם להיות מבוססים על אמת זו כפי שה' קבע, ציווה, גזר.

חותמו של הקב"ה אמת. מכל המדות של ה' - צדק, חסד, רחמים, מצא ה' לנכון לקבוע את חותמו דוקא במדה של אמת. כי אם אין אמת כבסיס לכל שאר המדות, גם הן לא תהיינה אמיתיות.

חותמו של הקב"ה הוא אמת לא צדק ולא רחמים, כי אם אין אמת, אזי הצדק והרחמים אינם צדק ורחמים, אלא שקר. הבסיס של כל המידות הוא אמת, ועל זה בונים את כל השאר.

חותמו של הקב"ה הוא אמת, ואנחנו חייבים ללכת עם האמת למרות שזה קשה.

חזרה בתשובה היא הדרך לחזרה לארץ. כי הרי אמת היא שארץ ישראל בלי תורה היא כגוף בלי נשמה. איזה יהודי רוצה לגור בבית-עלמין?

חטא אדם הראשון היה חטא של קטנות. אתמול היה מסוף העולם ועד סופו, והיום מכר את עצמו בשביל פרי. זה כמו עשיו, שמכר את עולם הבא בשביל נזיד עדשים.

חטא החוטא מסכן את כל העם, את כולנו, שהרי כולנו ערבים זה בזה, ועונש החוטא יהיה גם עונש העם.

חטאו של רוב העם מביא על כל העם – וגם הצדיקים – את העונש. וגם כאשר רק מיעוט חוטא, והשאר לא מוחים ולא מנסים למנוע בזיון קדשי ישראל – גם הם נענשים.

חייב אדם לברך כל יום בשמחה ובאושר: "ברוך... שלא עשני גוי". כלומר, ברוך שעשני יהודי, נבחר, סגולה, קדוש ועליון בנשמתי וטהור בנפשי, בן למקום, חביב, עליון, רצוי, מרומם ומקודש.

חייבים להפסיק את הטרור בכל דרך הדרושה להפסיקו. ואלה אשר יש לאל ידם להפסיקו ויודעים כיצד להפסיקו ואשר בכל זאת מסרבים לנקוט באמצעים הנחוצים - הינם בעצמם שותפים לפשע.

חייבים להתגבר על הפחד, כי מי שמפחד הוא עבד, ואסור ליהודי להיות עבד. עבד עברי שרוצה להמשיך להיות עבד, רוצעים את אוזנו 'כי לי בני ישראל עבדים' - עבדי הם ולא עבדים לעבדים.

חייבים ללכת עם האמת ללא סטיות, תנועת "כך" היא נביא. מלשון "ניב שפתים". מי שאומר את האמת הוא נביא אמת, ומי שאומר כמעט אמת הוא נביא שקר.

חייבים לשבת וללמוד. אך דעו לאן פניכם מועדות! צאו לשווקים, צאו אל העם לזעוק ולצעוק ולקבל אבנים, לא שקלים. אין יהודי שלא מוכן לקבל שקלים, אך מעט מאוד מוכנים לקבל אבנים.

חילול השם הוא היפוכו של קידוש השם, כביכול הוצאת הקב"ה מן העולם, כאשר העולם הופך לחלל ריק בגלל היעדרו, כביכול.

חלילה לנו לירא מן הבדידות, כי זוהי הברכה שהצילתנו מן הטמיעה בגויים, ובגללה יהיו הנס והנצחון הסופיים כה גדולים ומופלאים.

חמורים נולדו עם מגבלות. הם אינם יכולים לראות. חמורים אנושיים הם אחרת. הם יכולים, אבל הם גרועים מאלו עם ארבע רגליים, כי הם מסרבים לראות ולהודות במציאות.

חשוב לזעוק באזני העולם, "שמע עולם, אני ציוני!". מפני שציונות היא יהדות, מפני שלא הרצל הוא זה שיצר את הציונות, אלא הקדוש ברוך הוא.

טוענים כלפינו: 'אתם מיעוט'. עם ישראל תמיד היה במיעוט. אברהם אבינו היה יחיד, הוא היה מעבר אחד וכולם מהעבר השני, והוא צדק!

טוענים: 'מה נעשה?' 'אין סיכוי' נכון, קשה. אז מה? יש לנו תפקיד. אנו חייבים לעשות -לא לשם הצלחה.

יברך יראי ה' - הקטנים עם הגדולים, רמז לזה שיש בין יראי ה' גם קטני יראי ה', קטני אמונה.

ידידי קח זאת ללבך, ושמח בחייך, כי מי ששומר תורה ומצוות ומקבל על עצמו עול מלכות שמים, תמיד ישלוט על הפחד מיסורין וממוות.

ידידי, הסר כל מחשבת תאוה מלבך, כי התאוה היא ראשית פעולת האנוכיות והיצר שהורסים את האדם.

יהדות אינה משחק שאדם משחק כאשר עולה הרצון מלפניו, וחדל ממנו כאשר מאס בו או התייגע ממנו.

יהדות היא דת בשביל ה"נבון", בעל התפיסה, האנאליטי, אלו שלומדים לקחים מלקחים קודמים.

יהודי אנוכי, ואני מחשיב עובדה זו יותר מכל דבר אחר בעולם.

יהודי השומר תורה ומצוות שאינו מבין שאנו היום במצב של גבורה, שיד ישראל תקיפה, וממשיך לפטפט ולגמגם שאסור להתגרות בגויים - היה מתאים למינסק או לפינסק, אבל לא מתאים לאתחלתא דגאולה.

יהודי מלומד לא יכחיש כי השלום הוא היעד הסופי, ועם זאת יודה כי - עד לבוא אותו עידן נכסף - עלינו להמשיך ולחיות על פי הכלל התלמודי: "הקם להרגך השכם להרגו"

יהודים ממדינה יהודית חייבים להבין כי כאשר מעצבים מדיניות, אמת המידה שלה תהיה תמיד: "האם טוב הדבר ליהודים?"

יהודים, אם "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא", הרי עלייתם, גדלותם, ניצחונם ועליונותם של ישראל קידוש שמו הוא, ומי שמבין את זה מבין את הדרך לגאולה השלמה. בידו המפתח לדלתו של המשיח.

יום העצמאות הוא יום של אמונה בה', אמונה שה' הוא כל יכול. רק אדם שראה את ההשפלות שהיו בשואה מבין את גודל הנס - משפלות לעצמאות.

יותר מכל עם אחר, העלינו אנו היהודים את רגש האשמה לדרגת אמנות. תמיד נמצאים היהודים שבאופן מיידי חשים רגש אשמה לגבי כל דבר - בין אם היה להם קשר לענין או לא.

יותר קל לאדם לא להוכיח, להיות חבר של כולם, להיות "מתון". אך לא כך היא דרכה של תורה, אלא דווקא מתוך אהבה יש להוכיח.

יככה ה' בשגעון ובעוורון ובתמהון לבב - קללה זו נפוצה היום. חלק מהעם לוקה בשיגעון. מי שלא תופס ולא מבין שהקמת מדינה יהודית אחרי אלפיים שנה של גלות, היא יד ה', הוא משוגע.

ילדיי, אנשים רבים מתקיימים; אבל רק מעטים חיים. תפקידכם הוא לגדול, להתבגר ולבחור בחיים

ימעט האדם בשינה כמה שאפשר לו באופן שלא יפגע בבריאותו, כי כל שעה שהוא ישן פוחת הוא מהחיים שלו, ממילוי תפקידו בעולם, ומשנה הוא את תפקידו.

יסוד היסודות של הבאת הגאולה הסופית בהדר ובגאון, הוא חזרה בתשובה המבוססת על בידוד ועל "עם לבדד ישכון". ודבר זה לא יתכן ללא אמונה ובטחון אמיתיים, בתמימות.

יצר הרע נברא לאכזריות, וכשאדם אינו מרחם על הרשעים והוא אכזרי להם, נמצא שהוא עושה מצוה גדולה ועבודת ה' עם יצר הרע. גדולים הם דברי רבינו יונה! וכמה מנוגדים הם לרעיונות התרבות הזרה בזמננו!

יש אדם שיודע את האמת, אבל מפחד לומר אותה. אדם כזה הוא באמת חבוש במאסר עולם. לעומתו, יש אדם שעושה את מה שצריך, ובגלל זה יושב בכלא, אך הוא באמת חופשי.

יש אנשים השומרים פולחן - תפילין, ציצית - כל חייהם בכל המאמצים, אך הם עדיין עומדים רחוק מאוד מהיהדות.

יש אנשים שנמנעים מלהוכיח אחרים בגלל "אהבת ישראל". אבל מי שבאמת אוהב יהודים צריך להוכיחם, כי הוא ירצה להצילם ממה שיקרה להם.

יש היום טשטוש גדול, טשטוש המוחות והכוחות, והטשטוש מתחיל דווקא מבעלי ההוראה, שאליהם נשואות פני העם. גם הם תוצר של הגלות והעיוות, וזו הסיבה לדברים שהם אומרים.

יש המסכימים שחובה להילחם למען הטוב ולשבח את הטובים, אך סבורים שאין ללכת למלחמה נגד הרע, ובודאי שאין להתגרות ברשע ולקללו. טעות גדולה בידיהם, ואף עבירה נוראה. 'ושם רשעים ירקב'.

יש הרואים, המבינים, הרואים את המציאות ואת האמת. ויש שמסתכלים בדיוק באותו כיוון, על אותו מצב, ואינם רואים כלום. אך יותר מפליא, מאלה שאינם מסוגלים לראות, הם אלה שלא רוצים לראות.

יש טוענים: 'לאן נזרוק את הערבים? ירדן לא תקבלם'. זו בעיה שלהם. אנחנו לא צריכים לסבול. הם צריכים ללכת. לא ימצאו מקום - שלא ימצאו.

יש יהודים האומרים כל יום קריאת שמע ומאריכים ב-ד', אך לאחר התפילה הם פוחדים מארה"ב או מהערבים, ותפילתם היא סתם בלוף ושקר. העיקר אינו לומר זאת אלא להאמין ולבצע זאת.

יש ייעוד יהודי. הוא אשר חולל את ההיסטוריה היהודית, הוא אשר מעצב את ימינו אלה, וכל אשר יתרחש לעתיד לבוא אינו יציר תעתועיו של הגורל העיוור.

יש כאלה המחכים למשיח, אבל אנו נביא את המשיח במעשים של מסירות נפש וקידוש השם, במהרה בימינו אמן!

יש כאלו שחושבים שערפאת הוא האיום החמור ביותר על מדינת ישראל. אני הייתי מציע שישקלו אם הטלוויזיה הישראלית היא הנושאת בתואר הזה.

יש להלל ולשבח כל יהודי שמלבושו ובגדיו שונים מאלה של הגוים, ושאינו מתבייש בזה שהוא שונה מהם, ואינו נרתע מלעג המתייוונים, כי זכות גדולה היא ליהודי להיות מובדל במלבושו.

יש לי חלום. אני חולם על מדינה שפויה, הרואה מעל לכול את טובת חייליה וכוחות הביטחון שלה, ואינה מתחשבת בהבל ורעות רוח הנקראים "דעת הקהל בעולם".

יש צורך במלחמת ששת ימים על מנת להבין מלחמת יום הכיפורים, ודרושה לנו מלחמת יום כיפור כדי לעמוד על משמעות מלחמת ששת הימים.

יש קשר בין שמחה לאמונה. אדם מאמין הוא תמיד שמח. אין לי כסף היום - לא נורא, מחר יהיה טוב. כך הפרט וכך הכלל.

יש קשר בין שמחה לביטחון: האדם השמח בוטח בה', ואילו אדם שכל הזמן דואג וחושש, אינו בוטח בה'. חוסר שמחה מראה על חוסר ביטחון בה'.

יש קשר בין שמחה, ביטחון ועול מלכות שמים. אדם שאינו שמח, אינו מסוגל להיות עם אמונה בה'. זה הולך יחד.

יש רק פתרון אחד להצלת משפחותינו, ילדינו, עמנו, מדינתנו, והוא: סילוק הערבים, הם מכינים את - את חיסולה של מדינת היהודים. יש לגרש אותם מייד בטרם יהיה מאוחר מדי. גירוש עכשיו!

יש שמחה הלכתית ויש שנאה הלכתית. חייבים לשבת וללמוד הלכות אהבה, הלכות שנאה והלכות רגשות, עד שזה יהפוך לחלק מהאדם מבחינה רגשית.

יש שמניפים את דגל אהבת ישראל כעילה שלא להוכיח את העם. אבל הרי המושג "אהבת ישראל" דווקא מכריח את האדם לקום ולהוכיח את חברו. תוכחה היא אהבה!

ישבתי במעצר, ודיברתי עם אחד הסוהרים. הוא אמר לי: "אני אוהב אתכם: כי אתם אמיתיים". איזו מחמאה!

ישוב פה וישוב שם, כאשר האדמה עליה הם יושבים אינה חלק מהמדינה היהודית – לא יועילו ולא יכפרו על עווננו.

ישועת היהודי לא תבוא מתוכניות אוויליות. "אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר". רק כך.

ישראל אינו עם ככל העמים, אלא עם קדוש, המקבל על עצמו את עול מלכות שמים ואת קדושת המדות והמצוות של הקב"ה, ולא כמו אלה שפרקו עול וחשבו לעשות אותנו גוי ככל הגוים.

ישראל קמה כדי להיות מדינה יהודית, מדינה בעלת רוב יהודי. היא קמה כדי להיות ביתם של היהודים,על כך אין אנו צריכים להתנצל.

ישראל שבחו"ל עובדי עבודה זרה בטהרה הן - אפילו אלה שהולכים שם עם שטריימל ולומדים ולומדים, הם עובדי עבודה זרה בטהרה, כי עצם נוכחותם שם היא עבודה זרה.

כאשר אדם לא מוכיח את הרשע (כל רשע חושב שהוא צדיק - אין אדם משים עצמו רשע), למעשה הוא אומר לו: אתה צדיק, המשך כך!

כאשר אדם לומד בישיבה, הוא יכול להיות מאמין גדול בדרשות ובפלפולים, אך השאלה היא איך הוא מממש את האמונה בשעת מבחן. אז האדם נבחן האם יש בו אמונה או לא!

כאשר אדם נותן תרומה, צריך שייתן אותה בשמחה, כי הכל של הקב"ה, ובזה יזכה להרים את קרן ישראל.

כאשר אין בעיה ואין צרה! אז יכול כל אחד להיות צדיק ולהכריז על בטחונו בה', המבחן האמיתי הוא כאשר המצב רע ומר רק אז אפשר לראות מי הם המאמינים באמת ומי הם מחוסרי האמונה.

כאשר ה' מבער את הרע ואת הרשע מן העולם, אינו עושה חסד רק עם הצדיק והחף מפשע, אלא גם עם הרשע. כי בכך הוא מונע ממנו להרשיע ולהוסיף על חטאו.

כאשר היהודי מתעלה לגבהים ומתעטר בנצחון, לא רק הוא לבדו אלא גם אלוקיו עמו מקודש ומהולל. וכאשר היהודי מובס ובזוי, שם ה' מחולל ומנואץ.

כאשר הצו האלוקי פוקד על היהודי לצאת למלחמת מצווה, על היהודי לעשות שני דברים: להתפלל לה' ולהשליך את יהבו על אביו שבשמים; ובמקביל לצאת למלחמה בנשק הכי יעיל שיש בידו.

כאשר הקב"ה רואה שאדם הולך ומחפש, ומוסר נפש על זה, הקב"ה בא ומסייע לו.

כאשר השאלה היא במי לתמוך, להצטרף ולהאמין בו – התשובה היא, רק במי שמוכיח עקביות; מי שאף פעם לא שינה, לא זז מעמדותיו ולא התפשר. כל דבר פחות מזה לא יביא את הישועה. לעולם לא.

כאשר יבוא היום בו לא יהיו עוד בעלי ברית לישראל לבטוח בהם אף אם נבקשם – אז נראה בהתקדש שמו יתברך ותיכון מלכותו בעולם. אז תבוא הגאולה השלמה.

כאשר יהודי קם בבוקר, הוא צריך לצאת בריקודים מרוב שמחה על כך שנולד יהודי, ולא זו בלבד, אלא גם זכה לשמור תורה ומצוות, ולא זו בלבד, אלא גם זכה להבין את הרעיון האמיתי של התורה.

כאשר יש משבר ואדם חייב לפעול, הוא חייב לנסות לעשות אפילו אם לכאורה הפעולה נראית בלתי אפשרית. הכי גרוע הוא שלא לעשות כלום. היהודי פועל וביחד עם פעולתו, מקווים שהקב"ה יעזור.

כאשר נוקם ה' את נקמת עמו ואת נקמתו שהן אחת, הוא מקדש את שמו, בזה שהוא מוכיח לעולם שאכן יש אלקים בישראל, שהוא חי וקיים.

כאשר שוברים את האויב, אז "נודע ביהודה אלוקים", ושמו מתגדל ומתקדש בעולם. אך ח"ו כשזה הפוך, כשיהודים מפחדים, אין חילול השם גדול מזה.

כי ברחמנות הטיפשים יאבד כל משפט. אלה דברי הרמב"ן העומדים מול צבא המתייוונים, שאימצו את רעיונות הגוים, רעיונות התרבות הזרה.

כי לי בני ישראל עבדים אומר ריה"ל: "לי ולא לעצמם"! "עבדי הזמן...". העבדות הגדולה שנותנת חופש לאדם, היא העבדות לקב"ה.

כי תצא למלחמה על אויביך... למה נאמר "אויביך"? הרי ברור שאדם יוצא למלחמה על אויביו ולא על חבריו. אלא, צריך לזכור שהם אויבים ולא חברים.

כי תצא על אויבך - משמע שבבית אף פעם אין אויבים. במצב טבעי, תמיד האויבים בחוץ, אבל בבית אסור שיהיו אויבים.

כיבוש הארץ וישובה אינם נדחים מפני פקוח נפש, אלא אדרבא, זוהי המצווה היחידה אשר בה מצווה היהודי להעמיד עצמו בסכנה, כאשר העם נקרא להגן עליה.

כך היא דרכה של תורה: לתבוע שמירת המצוות והקמת עם ומדינה של ישראל קדושים. אך לא בחיל ולא בכח– לא באבנים, ח"ו, ולא במכות– כי אם ברוח אהבת ישראל ובשכנוע מתמיד; ביציאה אל העם באשר הוא שם.

כך היא יסודה של תורה. לבער את הרע מקרבנו ובכך לקדש שם שמים המחולל על ידי גוים שלא ידעו את ה'.

ככל שאני מרבה לכתוב ולנאום, כך גדֵלה החרטה שלי על כל רגע שבזבזתי בביטול תורה. חיוני שתמלא את עצמך בתורה כדי שתדע מה לומר ומה לכתוב.

ככל שהאדם נותן מעצמו ומנכסיו, הוא ממעט את עצמו וכופה את יצרו, שזאת תכלית האדם.

ככל שהיהודי מבודד יותר, כן תגדל יראת הכבוד והקדושה בנצחונו של הקדוש ברוך הוא. ככל שיעמוד בדד, וככל שימעטו העומדים לימינו, כן תגבר תפארת עֹזו.

ככל שהמצב נראה אבוד, וככל שהיאוש מתגבר, כן חייב האדם להתגבר ולהתחזק בבטחון, כמו שנאמר: "רבות רעות צדיק ומכולם יצילנו ה'".

ככל שהערבי איבד את הפחד שלו מפני החייל היהודי, כך החל החייל היהודי לפחד יותר ויותר מפני הערבי.

כל אבן הנזרקת על יהודי היא כביכול אבן הנזרקת על הקב"ה. כל סכין וכל רימון וכל פצצה הפוגעים ביהודי - פוגעים כביכול באלוקי ישראל.

כל אומה אחרת וכל גוי אחר המחרף ונלחם בהקב"ה - נדבק בו חטאו של עמלק, והוא כעמלק. והבן וזכור כלל זה לימינו אלה.

כל אחד חייב לדעת מהו תפקידו. כמו שאמר החפץ חיים, בצבא יש חיל רגלים, חיל תותחנים וחיל הנדסה, ואסור לבלבל ביניהם. כל אדם מוכשר בכישרון משלו, וצריך לפעול על פיו.

כל דבר גדול הוא קשה. כמה קל ליפול מהר, וכמה קשה לעלות להר.

כל החיים חייבים להיות מוקדשים לעבודת ה', ועבודת ה' כולה חייבת להיות רק בשמחה ובבטחון בה' יתברך.

כל התהליך של הגאולה בדורות האחרונים, הכל היה בשביל קידוש השם. וכל הייעוד שלנו והתפקיד המוטל עלינו הוא לקדש את השם.

כל ויתור יוליד לחץ עולמי לעוד ויתורים. כי הרי היהודים ומדינתם מהווים – במקרה הטוב – מטרד, ובסופו של דבר – סכנה ואיום לאינטרסים המדיניים והכלכליים של הגויים.

כל זמן שהגידול הישמעאלי צומח בתוכנו – עוד ישוב ועוד התנחלות לא יושיענו, וכל מי שלוחם על גבעה ומתעלם מההר הישמעאלי, אינו מבין כלום.

כל יהודי שאבד לעם ישראל על ידי התבוללות, הוא קטגור שיעמוד מולנו ביום הדין. עמדנו על דמו.

כל יהודי חייב להיות חדור אהבת ישראל, להקריב עצמו למען אחיו הנתון במצוקה.

כל יהודי שיצא נגד תנועת "כך" ובגללו נשארו ערבים בארץ ורצחו יהודים, הוא שותף לרצח.

כל יום המוסלמים מחללים את הר הבית ופוגעים בקודשי ישראל, ואף רב לא קם ואומר שצריך לשחוט את המופתי או לכבוש את הר הבית - איזה חילול השם!

כל יחיד בתוך העם, נבחר לתפקיד מסוים, והעם כקיבוץ כולל נבחר מתוך יתר העמים, ושניהם – הפרט והכלל – חייבים למקד את כל מאמציהם להגשמת הייעוד.

כל מוצאי שבת היהודי מרים את הכוס ומכריז: "המבדיל בין קודש לחול, בין ישראל לעמים" - לא מיזוג, לא אינטגרציה, לא תערובת, כי אם הבדלה, כיאה לגוי קדוש.

כל מי שאומר רחמנא ותרן – יתותרון בני מעיו. ותרנות אינה אהבה כי אם איוולת, ובסופו של דבר – שנאה כלפי היהודי, שתבוא על ענשה.

כל מי שאינו אומר ברית ותורה בברכת המזון לא יצא ידי חובתו, כך גם מי שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה לא יצא ידי חובתו. יש שצולע על רגל ימין, ויש שצולע על רגל שמאל, אך שניהם צולעים.

כל מלחמה שבה עולים הגויים על ארץ ישראל נקראת מלחמת מצווה.

כל מצוה חייבת להיעשות דוקא בשמחה כאות לבטחון בה', ואם לא - אע"פ שקיים את המצוה, חטא.

כל מצוה של חסד שעושה האדם לרעהו מישראל יש בה שתי מצוות. האחת, המצוה הפרטית והמסויימת שקיים והשניה, מצוה כוללת לכל מעשה חסד, והיא המצוה של אהבת ישראל שקיים.

כל נביא שכובש נבואתו חייב מיתה. כלומר, זה שבידו האמת, חייב לעמוד, להכריז ולהצהיר אותה.

כל נסיגה מן הניצחון היא צעד אחורה בתהליך הגאולה. חזרה אל חילול השם, המתבטא בפחד מפני האדם, מפני הגוי.

כל נסיגה, וגם סירוב לסגת, המבוסס רק על "בטחון צבאי" או לאומיות גרידא או כל נימוק חילוני אחר – לא תהיה בו כל תועלת.

כל נסיגה, כל כניעה, כל השפלה של עם ישראל בפני הגוי הוא חירוף וגידוף ונאצה וחילול שמו של הקב"ה.

כל ערבי שזורק אבן על יהודי הוא זורק אבן כלפי ה'!

כל פיגוע ביהודי, שלא לדבר על רצח ר"ל, וכל ניאוץ וחירוף וגידוף של עם ישראל וארץ ישראל על ידי גוים, היושבים בתוכו אך ורק בגלל סרובנו לציית למצות ה' ולגרשם, מהווים חילול השם נורא ללא כפרה.

כל תבוסה של ישראל חילול שמו הוא, ואיבוד ערי ישראל לאויב הופך את הערים האלו מערי ה' לערי אלהים אחרים, כלומר, חילול השם!

כל תבוסה, כל מפלה, כל השפלה שבאה ליהודי על ידי הגוי – חילול שם ה' הוא.

כלל גדול בתורה הוא זה: אם אין אמת, אין חסד אמיתי. חסד, רחמנות, יושר, אהבה, חמלה - הכל צריך להיות במסגרת של אמת.

כלל גדול קבעה היהדות, כשהיא קשרה את ייעודו של עם ישראל - הכישלון והניצחון, היגון והשמחה - בדבקותו באלוקי ישראל ובמצוותיו.

כמה ברכות יחולו על ראשו של האדם שיקפיד ויקדים את השבת כל שבוע, ובזכות זה יחיש גם את ביאת השבת הנצחית לעולם!

כמה וכמה פעמים, מנסים אנשים להצדיק את סירובם להוכיח את הרשע בטענה של "אהבת ישראל", אך זו אהבה מעוותת, כי הרי אין אהבה יותר אמיתית מזו של תוכחה.

כמה טוב להיות נביא בבית המדרש, וכמה קשה להיות נביא בחוץ. וזה מה שקורה היום בישיבות, מפתחים דור שלא מציל את העם! העם נמצא במחנה יהודה ובגבעתיים.

כמה טועים ותועים אלה שפוסקים "פקוח נפש דוחה שטחי ארץ ישראל" (והאם יהיו מוכנים להרחיב את הכלל הזה לכלול בו גם את בני-ברק, ירושלים והכותל המערבי?)

כמו שה' אוהב טוב, כך האדם, חייב לאהוב טוב ולהידבק בטוב. וכן, מכיון שה' שונא את הרע ואת עושיו, הרי גם מתפקידו של האדם לשנוא את הרע ולבערו מן העולם.

כמו שהקב"ה שונא כל פועלי אוון, כך על היהודי לשנוא את הרעים ולמנוע מהם מלהגשים את מזימותיהם, וכן אמר דוד המלך ע"ה: "ראיתי בוגדים ואתקוטָטָה אשר אמרתך לא שָמָרו".

כמו שיש איסור של שנאת חינם, יש איסור של אהבת חינם. אין מקום לאהבה שלא בזמנה, כמו שאין מקום לשנאה שלא בזמנה.

כפייה דתית היא מצווה מהתורה, גם מבחינת החובה להציל את החוטא, וגם מבחינת חובת המוכיח להציל את עצמו ואת העם כולו. המושג "חיה ותן לחיות" הוא מושג גויי.

כפייה תורנית היא הלכה פסוקה, למרות הניגוד הבולט לתרבות הזרה הגויית. כי כך ציווה ה': "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", וז"ל רש"י: "שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט".

כשאנו מפחדים מה יגידו העולם, ולא מכים בערבים, דווקא אז אנו נחשבים בעיניהם ככובשים.

כשבג"ץ פסל את תנועת "כך", הוא לא פסל אותנו בגלל דברינו בנושא הערבים, אלא בגלל דברינו נגד ההתבוללות.

כשבוחנים מנהיג השאלה חייבת להיות: האם הוא אוהב או שונא יהודים?

כשהייתי בכלא, תליתי שלט: "כמה טוב להיות יהודי טוב" והאסירים הבינו זאת! היינו יכולים להיות סינים, ואנו יהודים!

כשלא היינו בארצנו, איבדנו את הקשר בין התורה למלכות. כך היהדות הופכת לדת בלבד.

כשם שמדינת ישראל חייבת להיות מדינת היהודים – מדינת היהודים חייבת להיות המדינה היהודית. חיי כולנו תלויים בסכנה אם לא נגשים את החזון הזה.

כשנדרש הערבי הישראלי לעמוד דום בהישמע ההמנון הלאומי "שלו" - "התקוה" - ולשיר על "נפש יהודי הומיה" ועל "התקוה בת שנות אלפיים'", האם מצפים ממנו להזדהות?

כשנכנסת הדאגה ללבו של אדם, ינסה להשפיל ולמעט אותה ויוריד אותה מכמותה, כי אם לא יעשה כך, היא תשפיל ותשחה אותו לארץ.

כשרון נאום? כשרון כתיבה? סמכותיות? לא, אלו אינן התכונות הראשונות בסדר העדיפויות של מנהיג. "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".

לא איכפת לנו איך יגיבו הגויים, כשהיהודי עושה את מה שהיהדות דורשת ממנו. אם יהודי מצוּוה לנהוג בדרך מסוימת, מובן שאין זה משנה מה חושב הגוי על כך

לא בג"ץ ולא כל גוף חילוני אחר יקבע לנו את דרכנו בקודש. ההלכה עומדת מעל לכל רשע, מעל כל שופט, מעל כל חוק הכנסת.

לא היה ולא יהיה בתורה המושג של "אהבת חינם", בדיוק כפי שהתורה שוללת את המושג של "שנאת חינם". במדות ה' אין "חינם", אלא יש סיבה ברורה לכל מדה ומדה - אהבה ושנאה במקומן ובזמנן.

לא הפולחן הוא העיקר אלא המחשבה והסיבה והמניע. ואם עיקר המניע הוא רע, לא רק שלא קיים מצוה אלא שעבר עבירה גרועה בגלימה ובאדרת של מצוה.

לא חשוב מה אומרות הבריות, אם מאמין אתה בצדקתך – בסופו של דבר יקבלו את דבריך ויאמינו גם הם.

לא טובתה של מדינת ישראל צריכה להכתיב את מדיניות החוץ שלה, אלא טובתו של עם ישראל בלי להתחשב בקשיים הנגרמים עקב כך למשרד החוץ.

לא ייתכן שאב יגיד לבנו "עשה כך", והוא עצמו לא עושה את זה. זו צביעות, והילד מוכן לסלוח לאביו על הכל חוץ מצביעות. האב חייב לשמש דוגמה לילד.

לא יכולות לדור בכפיפה אחת "פלשתינה" וארץ ישראל, ואנו מאמינים בקיומה הבלעדי של ארץ ישראל. כיוון שאין מדינה פלשתינה, נגזר מכך, שאין גם "עם פלשתינאי"

לא יתכן לקדש שם שמים על ידי ויתורים ופשרות. המהות של קידוש השם הוא בטחון מלא בה' יתברך, ללא שמץ של פחד מבשר ודם.

לא לבטוח בגוי, לא לוותר על שטחים, לעזוב את הגלות אלה דברים קשים לכשעצמם, אבל רוב היהודים אינם מבינים שאלה הם ביטויים מעשיים של אמונה וביטחון.

לא מוסרי ורחמן הוא זה שמדבר נגד נקמה, אלא אכזרי ושותף לרוצחים.

לא ניתן להפריד בין הקב"ה למדינה, בין הקב"ה לכלכלה, בין הקב"ה למעשי ידינו.

לא פחד הגוי, כי אם יראת ה' וקבלת עול מלכותו יקבע את יעודנו. ה' אלוקי ההיסטוריה אמר והיה העולם לתכלית אחת: התורה והעם היהודי.

לא רק שאין לפחד כלל מבשר ודם, אלא שגם אסור לנו לשאת את עינינו אל הגוים ולבקש מהם עזרה.

לא שייך לסלוח לגרמנים - לעולם! מחייתם היא מחיית אויבי ה', ועל זה לא שייך ויתור.

לא תיתכן השראת שכינה או נבואה אלא בשמחה, בלי דאגה ועצבות, וזו אות מובהק לבטחון בה' שהוא בודאי ייטיב לטובים בסופו של דבר.

לא תיתכן יהדות בלא היסודות הדתיים שלה, כפי שלא תיתכן בלא היסודות הלאומיים שלה. החטא הגדול של המחנה הדתי נעוץ בצמצום מושג הדת.

לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. המסר ברור. בין אם זה שסר מהתורה הוא הלאומי הימני ובין אם הוא הליברל השמאלני - הוא אינו מתאים ליהודי הדבק בה'.

לא תעמוד על דם רעך. אין כאן קריאה לנדיבות לב או בקשת צדקה. זו היא דרישה וחובה, ויהודי המסרב להכיר בה - יתן את הדין. אני, יהודי גאה האוהב את עמי, מכיר בחובה זו.

לא. אין "כמעט כמו 'כך'". יש רק "כך". השומר האחד והיחיד של הרעיון היהודי המקורי.

לאומיות חילונית היא מושג הזר לעם היהודי, ומי שאינו מבין ששמירת שבת חשובה כמו חברון - אינו מסוגל להציל אף אחד, גם לא את עצמו.

לאמונה משמעות כאשר חרב חדה מונחת על הצוואר ואף על פי כן אין מתייאשים מן הרחמים. תמיד היא המבדילה בין הדתי באמת לבין השומר פולחן; בין המאמין באמונה שלמה לבין הלא-מאמין.

לבטחון דרושה נפש גבוהה ואמיצה, וחייב האדם לעמול ולהתעמל בו ולהתאמץ ולהתחזק בכוחותיו הנפשיים, כדי להגיע למדת הבטחון, וכאילו היה מתעמל גופנית כדי להגיע לכח ולחוזק גופני.

לבעל החזון יש תפקיד להדריך את המיעוט בדרך האמת, ואף שהרוב סוקלו היום, הוא יחניף לו מחר כאשר יחקה אותו.

לבער את הרע ואת הרשעים, הוא מצוה לדורות. כי לגבי המצוה לשנוא ולבער את הרע אמרו חז"ל "'ויכפר על בני ישראל' - וכי קרבן הקריב שנאמר בו כפרה? אלא ללמדך שכל השופך דמן של רשעים כאילו הקריב קרבן".

לגבי חילול וקידוש שמו יתברך אין עניין של "עיתוי", שכל זמן ששמו מתחלל, אין כסאו שלם.

לדאבוננו, המצב בעולם התורה אינו טוב. במקום שלימוד התורה יגרום לאדם להיות יותר ויותר עניו וצנוע, הרי היום, ככל שאדם גדול יותר בחכמה ובתורה, הוא מחשיב את עצמו ליותר מאחרים. וזה מסוכן.

לדחות מלחמת מצווה בגלל "פקוח נפש", פירושו למחוק לנצח מצווה מתורת משה.

להוריד את הישמעאלים הארורים ממקום מקדשנו, ולהסיר את חרפת מסגדיהם המכעיסים את ה' מדי יום - הרי אלו חובה קדושה, אם נקווה להציל את נפשותינו מיום הזעם.

להיות יהודי "דתי" משמעו להיות יהודי "לאומי".

להיות לבד - לא רק שאין לפחד מזה, אלא אדרבה, זה נותן ביטחון. לא ייתכן שה' יביא את הגאולה כל עוד יש לנו אפילו בעל ברית אחד. כי אם נצליח, העם לא יאמין בה', יגידו שהגוי עזר לנו.

להעביר את הערבים מישראל - אינו רק השקפה אישית. ודאי שאינו מהווה השקפה פוליטית. כי אם השקפה יהודית, המתבססת על ההלכה על דין תורה

לוּ היינו יהודים עם כבוד עצמי ועם ביטחון באלוקי ישראל, היינו מתקוממים אחרי כל פיגוע של טרור, ומשלמים להם שבעה על כל חטאותיהם.

לו הייתי ראש הממשלה, היה נפסק כל חילול השבת הלאומי והציבורי. הייתי מתחיל במערכה שכונתית של חינוך לערכים יהודיים בכל הארץ.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי אוהב את עמי כל כך, והייתי יודע שנשאר זמן מעט מאוד למצער, ששום מידה של ציניות, לעג או שנאה לא היתה מונעת ממני מלנסות להשיג את המטרה: מדינה יהודית!

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי אומר לעם שגורלנו נמצא בידי ה' ולא בידי הגוי, שלא לפחד מהאמריקאי או הרוסי, ולעשות את ציווי ה' ללא מורא.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי כופה על מעבידים חמדנים לשכור פועלים יהודים במקום ערבים, בשכר הוגן, וכופה על יהודים בריאים לעבוד בעבודות אלה ולא לקבל סעד.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מחליף את הנהלת הרדיו והטלויזיה באנשים המאמינים שהעם היהודי צריך להיות מזוהה עם היהדות, עם כל ארץ ישראל.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מספח מיד את כל השטחים המשוחררים, ומתיר התיישבות יהודית בלתי מוגבלת בכולם.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מעלה את כבודם של יגיע כפיים ועבודת האומנות לרמת הכבוד היהודית האמיתית שלהם, וכל חייל היה לומד אומנויות מעשיות.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מפנה את הכמויות העצומות של כספי התקציב שהולכים למגזר הערבי, להיטיב עם היהודים המקופחים בשכונות העירוניות ובעיירות הפיתוח.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מפסיק את חילול השם ומסלק את כל המיסיונרים והכתות מהארץ תוך איום בעונש כבד.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מפסיק מיד את חילול השם ומסלק את המוסלמים מהר הבית, שם נמצא המקום המקודש ביותר ביהדות.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מקדים לכך הפסקה מיידית של חילול השם ועמו ע"י איסור מגע מיני בין יהודי לגוי, ע"י הוצאת כל החיילים הזרים, כולל כוחות או"ם, מן הארץ.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מתחיל להפוך את מדינת ישראל למדינה יהודית, במקום יצור הכלאיים הגויי דובר העברית שהיא כיום.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי פועל להפסיק את הפער הכלכלי הנוראי, שרואה את העשירים והשמנים צוברים עושר חמדני, בעוד שמספרים גדולים של יהודים סובלים מעוני וממחסור.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי פועל מיד לקבוע שתכנית הלימודים בכל בתי הספר במדינת ישראל תדגיש את היהדות, באופן שמי שמלמד אותה מאמין בה.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי קובע כעבירה חמורה הטחת עלבונות אתניים כלפי יהודים אחרים.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי קורא – ביום הראשון – ליום של חשבון נפש, חרטה וחזרה בתשובה. לעשות את רצון ה', בלי פחד לא מגוי ולא מיהודי גויי.

לו הייתי ראש הממשלה, הייתי שם קץ לבזיון של השמצת ישראל והזלזול בו ע"י האו"ם, ועוזב את הגוף העולמי של הלצים, שבמושבם אין לנו לשבת.

לו יכלו המכבים האלה, אשר אותם אנחנו מכבדים כל - כך, לשוב אלינו ולראות מה נעשה מחג החנוכה, הם היו פותחים, ללא ספק, במרד - מכבים שני.

לימוד תורה זו המצוה אשר, יותר מכל אחרת, מחוללת שינוי ביהודי, מעצבת את אישיותו, ומוצאת אותו בכל ערב אדם שונה לחלוטין מאותו אדם שנכנס לבית המדרש באותו בוקר

ללא עקירת השורש של חדירת תרבות הזרה לתוכנו, ישארו בתורה כל המחשבות הזרות של שקר וזיוף וסלוף ושל שעטנז איום שהסתננו לתוכנו, צו השעה הוא להחזיר את התורה לאמיתה על ידי ביעור הרע מקרבנו.

לנו נחוץ להיפטר מהאשליה שאם תנהג ישראל ב'גמישות', ב'הגיון' וב"פשרנות", נמצא השלום בהישג ידינו

לעולם אל יתבייש היהודי ללכת בשליחות ה'. לעולם אל יברח היהודי מאלה המלעיגים עליו.

לעולם אל תעבוד "אלילים". אחת מהבעיות היא שתלמידי ישיבות הופכים ל"רובוטים", לאנשים לא חושבים. חשוב בעצמך. למד מרבנים, אך עבוד רק את ה' והתורה.

לעולם לא יתן הקב"ה לישראל להתבולל ואף לא להישאר בגלות בנוחות ובשלוה. אם לא יֵצאו ישראל מהגלות מרצונם הטוב, יגרש אותם הקב"ה בחמה שפוכה.

לעולם לא תהיה סכנה לאמת ולטוב מצד אלה הכופרים בהם. אך סכנת נפש מאיימת על האמת ועל הטוב ועל כל מידות ה' מצד הזיוף והמזייפים, המטשטשים את ההבדל, הקוראים לשקר אמת ולרע טוב.

לעם אשר בו בחר ה' א-ל עליון, הגיבור לעולם והרב להושיע, אין סיבה לירא משום כח ועצמה שבעולם הזה. היעוד היהודי מובטח על ידי אלוקי ההיסטוריה.

לעם היהודי הזכות לתבוע מן המדינה לבוא לעזרתו, ולה הזכות לתבוע ממנו עזרה בכל שעה שתזדקק לכך.

לעמוד בבדידות מול כל אויבינו, פרושו לחסות בצל אלוקי ישראל, אלוקי ההיסטוריה, א-ל קנא ונוקם, השומר הבטחתו לגאולה השלמה.

לפי הרעיון היהודי המקורי, בדיוק כמו שקיבלנו מסיני הלכות שבת והלכות בשר וחלב, כן ניתנו לנו הלכות מלחמה ונקמה, שהן הלכה למעשה בימינו אלה של עקבות דמשיחא ואתחלתא דגאולה.

לפני כל גדלות והתרוממות, יש שפלות. יהודי שמתחיל בגדלות, יהיה בסוף גאוותן וגס רוח. צריך להתחיל מ"ואנוכי תולעת".

לפני כמה שנים, היה עומד יהודי בכניסה לירושלים, וצועק "שבת!" בפעם הראשונה שראיתי אותו, חשבתי לעצמי: 'איזה טיפש! מה זה יעזור?' אך לאחר כמה זמן, הבנתי עד כמה יהודי זה גדול.

לפעמים הגאווה מתבטאת כלפי חוץ בשפלות גדולה, וזוהי הגאווה הכי גדולה. להיות שפל יותר מדי, זהו סימן מובהק לגאווה!

לפעמים הצעיר הדתי רואה את חייו של הלא דתי וחושב שהם הנאה ו"כיף". אך בחיים שלהם אין הנאה אמיתית, ורובם עצובים ואומללים.

לפרט ודאי מותר לשקר למטרה טובה, אך כשמדובר בקידוש השם, חייבים לעמוד עם כל האמת ולא לשקר.

לשון הקודש, קבעה את המילה "ארץ" כנקבה, לא זכר, לרמוז לנו שכמו שאסור להיות בת זוג של שני גברים, כך ארץ ישראל שייכת לעם אחד, ורק אחד יכול לתבוע בעלות עליה.

לשחרר את המרצחים? ונהפוך הוא. חז"ל אמרו: "כל השופך דמם של רשעים כאילו הקריב קרבן". מגיע להם גזר דין מוות במקום.

לתת לזרים לשלוט בחלקים מן הארץ, כמוהו כהסרת שם ה' מהאדמות שבידיהם.

מאז ומעולם, מעשים היסטוריים גדולים נעשו ע"י ה"מעטים". זה בדיוק הסיבה לכך שמאז ומעולם, שינויים, תנועות ומעשים בעלי ערך היו יצירי כפיהם של ה"מעטים"

מאז ומתמיד היתה דרכו של העם היהודי במלחמה – שילוב אמונה בה' בעמידה איתנה ונכונות למסירות נפש במשימות מסוכנות , יחד עם נקיטת כל האמצעים הטבעיים במאבק.

מביאים בשם הרבי מקוצק: חטא הוא לרמות את הזולת, אך פשע הוא להשלות את עצמך. ובכן פושעות היו כל הממשלות בישראל, כי רימו את העם והשלו את עצמן, והיום אנו קוצרים את באושיהן.

מדהימים אותי האנשים שאינם מצליחים להבין שאין מנעול שיכול לגבור על רוח האדם. רוח האדם היא דבר חמקני, שרודנים מנסים לתפוס ולעולם לא יוכלו לאחוז בו.

מדוע בבית ראשון ושני היו גדולי ישראל בראש ואת המדינה הקימו כופרים? אם היו שואלים את גדולי ישראל אם להקים את המדינה, הם היו אומרים: לא, כי זה פיקוח נפש, ואסור להתגרות בגוי!

מדינה יהודית היא "עוצמה יהודית", היא פועלת ומתפקדת באורח יהודי ומגיבה באורח יהודי.

מדינה יהודית ריבונית המעניקה ליהודי בית, מעמד של רוב, אדמה משלו, צבא משלו ונצחון על הגוי המובס בשדה הקרב - מהווה קידוש השם.

מדינת יהודים פירושה חשיבה וקשרים יהודיים, פירושה תרבות יהודית ורוח יהודית בציבור יהודי. אך מעל לכל, פירושה ריבונות יהודית ושליטה יהודית על ייעודה

מדינת ישראל איננה עוד אומה אסייתית. היא יד ה' רמה ונישאת - סוף-סוף! - לשים קץ לחילול שמו

מדינת ישראל היא יעד הציונות, תנועת השאיפות היהודית לשוב לארצם, שאיפה שהחלה - לא ב-1897 עם הרצל כי אם בשנת שבעים לספירת הנוצרים, עת שבכה אבי-אבותיו של הרצל על חורבן בית המקדש

מדינת ישראל היא מולדתם של היהודים הפונים שלוש פעמים ביום, בכל תפילותיהם, לירושלים - לא למכה או לרומא

מדינת ישראל היא ראשית זעמו של הקדוש ברוך הוא שמתעורר מן העפר של החירוף והגידוף בו התבוססה השכינה. לא למען צדקותינו קמה מדינת ישראל, אלא למען ינקום הקדוש ברוך הוא בצריו הגויים.

מדינת ישראל היא תחילתה של הגאולה השלמה, ואין יהודי או גוי שיוכל לעצור בעד השלמתה. מדינת ישראל היא עדות לנצח ישראל וייעודו.

מדינת ישראל חייבת להיות יהודית באופייה ובמדיניותה ולא להידמות למדינה חילונית, ככל המדינות האחרות.

מדינת ישראל חייבת ללמד את אזרחיה משמעותה של אהבת ישראל, על ידי מלחמה בעוני, באי-צדק חברתי ובתוהו ובוהו של ערכים.

מה הוא חנון ורחום, אף אתה היה חנון ורחום - תהיה רחום כמו שהוא הגדיר מה זה להיות רחום ואל תהיה צדיק יותר מבוראך. ה' קבע מהו צדק ורחמים, ולפי זה תפעל. לעשות רצונו כפי שהוא רוצה.

מה נבון וחכם מסוגל היה העם הזה להיות! מה נפלאה המדינה שמסוגל היה לכונן, מה מזהיר העתיד הנכון לו, מה נאדרה היתה אז הגאולה לו "רק חכם ונבון..."

מה שמפריע לערבי אינו יישוב יהודי ביהודה. מה שמטריד אותו ומה שהוא גמר אומר בלבו לחסל - הוא מדינת היהודים

מה שעליך לעשות כל בוקר הוא להתפלל בכוונת יתר "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו…" – שיהיו הדברים ערבים כדבש ושתצליח להבין כמה מתוקים הם וכמה הנאה האדם יכול לקבל מהם!

מהי אהבת ישראל? לאהוב את אחיך היהודי בכל לבבך, בכל נפשך ובכל מאודך.

מי אשר ראה את כל הנסים והנפלאות הללו שחולל הקדוש ברוך הוא, ואינו מאמין כי עם ישראל הוא עם אלוקי, וכי זוהי תקופת הגאולה, ומדינה יהודית אשר לעולם לא תכחד – עיוור הוא.

מי יאיר לנו את נר ההבדלה, ויקיים לנו את מצות הפרשת הטבל והתבל מהקודש? מי יוציא את האמת הטהורה מתוך אשפת השקר, ובכך יציל את תורת ה' מסילוף ומזיוף? לא פחות ממלחמת מצוה היא זאת.

מי יתבע את עלבונו של התנ"ך המוזנח והנשכח והנדחק לפינה בתוך החצר התורני! וכמה זה תרם לעיוותה של תורה ולסילוף מושגיה ורעיונותיה האמיתיים!

מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו - מי שאין לו דעה, כלומר דעת ה', אסור לרחם עליו, כי בסילוף דעות ה' יביא אכזריות לעולם.

מי שאינו מבין שמה שראינו בימינו הם נסי ה' ונפלאותיו הגדולים, ומכנה אותם מעשה שטן וסט"א, טוב סופו מלידתו, שהרי כופר הוא באותות ובמופתי ה'.

מי שאינו מוכן לעת מלחמה במקום ובזמן הראוי והמצוּוה, הוא חוטא ופורק עול בדיוק כמו מי שאינו מוכן לעת שלום.

מי שבא עם פתרונות שאינם מבוססים על "אם בחוקותי תלכו", אין לנו מה ללמוד ממנו, והוא הבל וריק.

מי שבוטח בה' יגיע למעלה של "וישכון ישראל בטח בדד", ואילו מי שסומך על הרהבים ועל הגוים, יגיע ח"ו ל"איכה ישבה בדד".

מי שדוגל בציונות, במדינה של רוב יהודי, לא ייתן לעם אחר, לערבים, להיות כאן רוב, וידאג לזה שלא יחסלו את מדינת ישראל היהודית לא במלחמה, לא בדמוגרפיה, וגם לא בדמוקרטיה המערבית.

מי שהולך עם האמת אף פעם לא נפסל. יש מפלגות בתוך הכנסת שהן פסולות, ויש כמה מחוץ לכנסת שהן כשרות.

מי שהם ה"רבים" אינם בהכרח הגדולים, ולהיות "מעטים" אין פירושו להיות קטנים. אדרבה, ה"מעטים" הם אלו שמגיעים לגדלות, וה"רבים" הם אלו שיורדים לקטנות.

מי שחושב שהוא מסוגל להציל את העם ללא דמים וללא ייסורים אינו אלא משלה את עצמו.

מי שיודע שנשפך דם יהודי, ויודע גם את הסבל ואת הצער הנגרם לאחיו היהודים על ידי צר ואויב אכזרי - הגוי הרע הזה - ואינו דורש את נקמת דמם וסבלם, רשע ואכזרי הוא.

מי שכובל את ידיהם של יהודים ומונע מהם לנקום את נקמת בני ישראל ונקמת ה' בגוים המחרפים ומגדפים את ה' ואת משיחו - מחלל שם ה' הוא.

מי שכובש וכופה את יצרו ואת מחשבותיו הנפסדות והסופיות, ילך לבער את הרע ולנקום ברשעים, מפני צו ה' ותוך דבקות במידותיו וללא שום נגיעה אישית - ואז ייקרא רחמן וחסיד, שביער את הרע מהעולם.

מי שמאיים, קובע אולטימטום, ואז נסוג ממנו – אין סיבה לפחד ממנו.

מי שמבין את היעוד היהודי ואת דרכה של תורה, יכיר בחובת היהודי להחזיר את רעו למוטב, וגם חיי החוטא וגם חיי עמיתו שלא מיחה בידו עומדים על כף המאזניים

מי שמוסר עצמו על ישראל זוכה לכבוד, לגדולה ולרוח הקודש. וזו חובתו של כל מנהיג. זה לא קל. לכן אנו רואים שהנביאים והמנהיגים ניסו להתחמק מעול המנהיגות.

מי שמורד בה' ומתעב את מצותו להילחם ולבער את הרע והרשעים, לעולם לא יהיה לו שלום, כי אין שלום לרשעים.

מי שמחזיק את הר הבית מחזיק במפתח לריבונות על ארץ הקודש. יהודי שנמנע מלפנות את הערבים מקודש הקדשים, יסבול מזעמו של ה', המבקש להביא לנו את הגאולה.

מי שמחטיא את המטרה במרחק קטן, אולי "יותר טוב" ממי שמחטיא אותה במרחק גדול. אבל האמת היא ששניהם מחטיאים.

מי שמרחם על ילד קטן שזורק אבן, צריך לחזור,במלחמה אסור לרחם. "'כי תצא למלחמה על אויבך' - מהו 'על אויבך'? אמר ה': צאו עליהם כאויבים. כשם שאינם מרחמים עליכם, כך אתם לא תרחמו עליהם".

מי שמרפה מנקמה באויבי ישראל, למעשה מוותר על נקמת ה', שהרי מי שקם נגד עם ישראל, למעשה קם כנגד אלקי ישראל.

מי שנתן לו ה' כחלק מאתחלתא דגאולה חלקים גדולים של א"י כדי לקדש את שמו ע"י הנצחונות האדירים והנפלאים, ואח"כ הוא מוכן לוותר על חלקים מארץ הקודש ולמוסרם לגוים - מחלל שם ה' הוא.

מי שעיין בתכנית הלימודים של בתי הספר החילוניים בארץ, וראה איזה מטען רדוד ועלוב מקבלים בוגריו, צריך היה לדעת כי אנו הולכים ומתקרבים לאסון.

מי שקובע להלכה שאין מלחמה בינינו לבין הישמעאלים שבתוכנו, ואסור להרוג אחד מהם אפילו לאחר שניסה לתקוף ולהרוג יהודי, אינו אלא רודף, המסייע לגוים לרצוח יהודים.

מי ששולט בהר הבית יקבע בסופו של דבר את גורלה של ארץ ישראל כולה. מי שהר הבית בידיו קובע את קדושת השם או חילולו, ויביא עלינו את הגאולה הגדולה או את האסון הנורא.

מידת הבטחון אינה הבטחה וידיעה שלֵוה שאם אדם מתמסר, הוא באופן אישי יינצל, אלא ידיעה ברורה ובטחון מלא שכך היא האמת ובסופו של דבר ה' ותורתו ינצחו.

מידת הבטחון אינה שיהיה בטוח שאם יעשה כך וכך אזי יינצל, או שה' יעזור לו במה שמבקש, ודע והבן זאת. אין הבטחון בה' ענין אישי לאדם הבוטח בו.

מכתבים אינם מטרידים אותי, ואני מקפיד להשיב על כולם אישית. הם מתקבלים בברכה, מפני שהם מלמדים אותי שאנשים רבים למדו מן הכתבים שלי וממעשיי, ותמיכה זו חשובה לי מאוד.

ממשלה אשר אינה מסוגלת או אינה מוכנה להגן על חיי אזרחיה, איבדה את הזכות המוסרית לשלטון.

ממשלה יהודית שאינה מוכנה להבטיח ליהודיה עדיפות בפרנסה ובתעסוקה - אינה ראויה למשול. ממשלה יהודית המפקירה את צעיריה - אין לה זכות קיום.

ממשלה שאינה מסוגלת להגן על אזרחיה, אין לה זכות קיום, ובוודאי אין לה זכות לדרוש מאזרחים לשמור על חוק וסדר שהפכו ללעג לרש, שכובלים את ידיהם של יהודים ופותחים פתח פתוח למרצחים ערבים.

מנהיג יהודי שיכול לתת נאום בלי להזכיר את שם ה', אין לו מושג לגבי הדרך שבה ניתן להציל את העם היהודי.

מנהיג, במיוחד, צריך להיזהר מהשפעת הכסף והזהב. יש חשש שתמורת כסף לישיבות ומוסדות, ישנה את דבריו - אמנם לא ישקר, אבל לא יאמר את האמת.

מנהיג, קל לו לא להוכיח את בני קהילתו, שהרי אם יוכיחם ישנאו אותו. לכן הוא מלטפם ומראה שהוא אוהבם כדי לא להיות שנוא על הציבור. בכך הוא גורם רעה לדורו.

מנענו התישבות יהודית בערי יו"ש, כמו חברון, שכם, בית לחם, רמאללה, ג'נין וכו'. איזה מסר זה מעביר לנוער הישראלי? שהערים הללו הן ערים ערביות ולא יהודיות.

מסביר הרי"ד סולוביצ'יק, מדוע אסור לספור את עם ישראל, שבעם ישראל, כל אחד ואחד הוא עולם בפני עצמו. כמו שאי אפשר לספור תפוזים ותפוחים יחד, כך גם ראובן אינו דומה לשמעון, ואי אפשר לסופרם יחד.

מסירות נפש, שהיא הנכונות לתת את כל מה שיש לו, את ממונו ואת זמנו ואף את חייו למען הקב"ה ולמען חוקיו ומצוותיו - מביאה לידי קידוש השם.

מספרים על ר' נפתלי מרופשיץ, שסיפר שבגיל שש טבל במקווה של קרח, ואחר כך, כשעטפוהו במגבת, נהנה מאד מהחום הנעים. הוא אמר: כך הם חיי האדם - בעולם הזה קר, ואחר כך בעולם הבא נעים וחם.

מעולם לא היו ולעולם לא יהיו מדינה פלשתינאית ועם פלשתינאי. ארץ היהודים – ארץ ישראל היא ארצו של עם ישראל, לאף עם אחר מלבדו אין בה חלק ונחלה.

מעולם לא פחדתי מהערבים, מעולם ידעתי כי האויב האמיתי, העיקרי, זה שמסכן באמת את קיומנו, הינו הערב-רב שבתוכנו, היהודי שפרק עול מלכות שמים, הבוגד שבגד בעמו ובמדינתו.

מעולם לא שאל הקב"ה אדם בעולם הבא "מדוע לא הצלחת?" השאלה ששואל הקב"ה היא "מדוע לא ניסית?"

מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת ה' גם שניהם- מי שאוהב ישראל באמת צריך לקרב את הרשע במטרה להחזירו למוטב, אך לא להצדיקו!

מצוה גדולה להקדים כמה שאפשר את השבת, שבזכות זה נקבל במדה כנגד מדה את הקדמת הקץ.

מצוה לקלל וללחום ברשע בדיוק כמו שמצוה לברך את הצדיק, 'עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם'

מצוה רבה היא לנקום את נקמת הצדיק והשפל מאת הרשע, ומי שמוותר על זה או שולל את הנקמה, אכזרי הוא, וכופר בעיקר.

מצווה וחובה לעלות ארצה! היהודים בחו"ל עושים צחוק ולעג מהקב"ה. אי אפשר לקרוא להם "יהודים טובים", כי הם בזדון לא מקיימים את מצוות העלייה לארץ ישראל - יישוב הארץ.

מצווה על האדם לקנות את ארץ ישראל בייסורים, במסירות נפש. גם אם כל העם היה יושב ולומד תורה, המשיח לא היה בא, אלא אם כן היו לומדים כדי לעשות!

נגע הצרעת של ימינו הוא כניסת טומאת התרבות הזרה של הגוים והנכרים לתוך המחנה הקדוש של ישראל. חדירת המחשבות והדעות הנפסדות של התרבות הזרה היא הפסל שהוכנס להיכל.

נגע הצרעת, אבי אבות הטומאה, של ימינו, הוא חוסר הבטחון, ההיסוס לבטוח בה', מתוך ספק ביכולתו האמיתית של ה' לעזור.

נוכל לנהום כדובים לאומיים – "אף שעל!" או נוכל להגות כיונים – לנסיגה. אלו ואלו דברי הבל, אם אין קוראים בשם ה'.

ניצחונם הכי גדול של מחנה השמאל, עוכרי ישראל, הוא הצלחתם להחדיר רגשי אשמה לתוך המחנה הלאומי. היום פשוט אי אפשר להגיד את המלה "ערבי".

נכון, יש שלטון רע, אבל צריך להבדיל בין שלטון רע לבין המדינה. אסור לומר שאין אנו רוצים מדינה, אלא צריך לשנות את השלטון.

נמאס לי עד מוות ממצבות ומלוחות זכרון וממיסות זכרון ומ"קדיש"ים על המתים. אני רוצה תכניות שיזכירו לנו איך יהודי יחיה.

נסים אינם קורים באופן ניסי. הם קורים מפני שה"מעטים" מתעלמים מכל ההגיון של מספרים ועוצמה.

נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב. לכאורה קשה: הרי יש צדיקים שנעזבים, כביכול, ויש להם קושי בפרנסה. אלא, אדם שלא מרגיש שחסר לו משהו, לא חסר לו!

נקמה באה מהשורש "קום", והקימה היא היפוכה של הנפילה וכאשר ישראל בגלות ובשפלות ובנפילה, כביכול גם הקב"ה כך, ומשום כך עליו לקום כביכול ולהתנקם מאויביו, מקמיו, שהם אלה שקמו נגד ישראל.

נקמה בגוי היא הוכחה שאכן יש אלוקים. אם אלפי שנים נרצחים יהודים, הגויים אומרים: "אין אלוקים!" אבל כשיש נקמה, אומרים הגויים: "הנה אלוקיהם".

נקמה היא צדק! והשלום בא רק על ידי קנאות ונקמה.

סירוב להחיל ריבונות ושלטון יהודי מלא על כל חלק וחלק מהארץ שחוזר לידינו, וכל שכן הפקרת חלקים לגוי – הוא מעוות שלא יוכל לתקון.

סכנת חיים אין בה כדי להתיר הפקרת חלק מן הארץ, שאם לא כן, חייבים היינו להחזיר את המדינה כולה, שאינה אלא צירוף של שטחים.

עבדו את ה' בשמחה, בֹאו לפניו ברננה, דעו כי ה' הוא אלקים. יש קשר בל ינותק בין הרישא לסיפא: רק אם עובדים את ה' בשמחה, אפשר לדעת "כי ה' הוא אלקים".

עדיפה מדינה יהודית השנואה על כל הגויים בעולם, אך חיה וקיימת, מאשר שואה ואושוויץ המבטיחים השמדת היהודים במלוא האהדה והאהבה מצד הגויים.

עוני אחר, ממש סרטן ממאיר, מתפשט בעם, והוא עוני רוחני: העדר גאווה יהודית, כבוד עצמי, זהות של פאר.

עיקר המאבק בארץ ישראל אינו על שטחים, ערבים, לבנון, כלכלה. המאבק היסודי הוא מאבק אידיאולוגי, בין הרעיונות והערכים של היהדות לבין אלה של העולם הלא - יהודי.

על דלת תאי תליתי שלט גדול שהכריז: "כמה טוב להיות יהודי טוב!" ובכל פעם שאסיר עבר ליד התא שלי, הוא היה צועק לעברי את הכתוב, ומחייך. אכן, "כמה טוב להיות יהודי טוב!"

על היהודי להחליט אם הוא מוכן להקריב את מדינתו היהודית על מזבח "הדמוקרטיה" המהווה נשק ציני בידי אותם הערבים שרמסו בעבר ובהווה את דגלה מאות פעמים

על היהודי להיזהר מקיצוניות מזויפת. חלילה לו להיתפס לשנאה – שאין שנאה ואהבה יכולים לדור בכפיפה אחת.

על מנת להציל נפש יהודית - מותר לאדם מישראל להשתמש בכל האמצעים הנחוצים, ואמצעים אלה הופכים לחוקיים, מחוייבים ומקודשים.

עלינו לאהוב איש את אחיו ויהי מה. אולם הבה נכריז בגלוי כי כולנו ניצבים בפני השאלה המכרעת: התהיה ישראל מדינה יהודית אם לאו? עלינו להיות חדורים גאווה, סיפוק ושמחה באתגר זה.

עלינו להקים מדינה יהודית, מדינה יהודית ולא מדינה של יהודים, מדינה יהודית המושתתת על ההבנה שאכן אנחנו עם קדוש - זו לא גזענות .

עלינו להשתחרר מהפחד מאמריקה. אם נמשיך להיות גרורים אומללים, קבצנים גרורים, ניהפך לגרורים דקים ופחותים, פחותים כזית. ההיגררות אחרי האמריקנים תמשוך אותנו חס ושלום לשואה לאומית.

עלינו להתאזר בעוז החלטה וברוח נחושה לא להתעייף לעולם ממה שנדמה להיות מאבק שאין לו קץ.

עלינו למזג את רגש הכבוד למסורת, את אופי המדינה והעם יחד עם סובלנות ורצון טוב. דרך הקיום היהודי היא של שלום ויישוב דעת. כל דרך אחרת היא של שנאה מרה, התנגשות ואסון

עלינו למלא ליבנו אהבת ישראל, להימנע מלטשטש את זהותנו ולהידמות לכל העמים. אין יהודי אמריקני, תימני וישראלי; יש רק יהודי בה"א הידיעה ומעל הכל עלינו לדאוג לו במצוקתו.

עלינו לעמוד כחומת ברזל נגד הנסיון לטשטש ולזייף את ה"אמת" של הקב"ה, כי בנפשנו הדבר.

עלינו לקבל על עצמנו לומר את האמת ורק את האמת, ללא פחד וללא חשש. הפחד היחיד שצריך להיות לנו הוא הפחד שמא לא נעשה את מה שה' ציווה עלינו.

עלינו לשוב אל ההגדרה המקורית של היהדות כדת – אומה, המקיפה את כל תחומי החיים של היהודי.

עם ישראל הוא לא דת ולא "קהילה קדושה", אלא עם וגוי קדוש ונבחר, הקשור בחובת ישוב ושיבה לארץ קדושה ומיוחדת.

עם ישראל לבדד – קללה? נהפֹך הוא! בבדידותו טמונה ישועתו של היהודי וקידוש שם אלוקיו.

עם מושג זה של "עם סגולה" - לא רק שיש סיבה ליהודי לדבוק ביהדותו, אלא יש חובה ומשמעות ותוכן בחייו.

עם סגולה! לא סתם עם נוסף, וגוי ומדינה; לא עוד חיקוי חיוור של מערב או מזרח; לא עוד חלק מן המחנה הסוציאליסטי או הקפיטליסטי; לא עוד כי אם אחד, יחיד.

עם שהוא כל כך משוכנע שהאמת איתו, ושמוכן לעמוד מול עולם שלם שחולק עליו – אי אפשר שהניצחון יחמוק מידיו.

עצם האמונה אינה דבר פשוט. לעולם אין צורך באמונה אמיתית במצב של שאננות ושלווה יחסית. האמונה האמיתית דרושה כאשר הכל שחור וקודר והתקווה אינה נראית לעין.

ערבי מבין דבר אחד, ורק דבר אחד, והוא - כוח. הנסיגה מסיני, ההתקפלות המדינית ועקירת היישובים סימלו בשביל הערבים דבר אחד: חולשה יהודית.

ערביי ישראל מהווים חילול השם במערומיו. אי-השלמתם עם ריבונות היהודים על ארץ-ישראל, למרות הברית בין היהודים לאלקי ישראל, מהווה דחיית ריבונות אלקי ישראל ומלכותו

עשה לך רב - זו מצווה על כל יהודי. אך שואלים רק כשיש שאלה ולא כשאין שאלה.

עשה לך רב ותלמד ממנו, אבל אל תהפוך את עצמך לתוכי או לגולם. אם יש דבר שאינך מבין – הן בשיעור והן בפסק הלכה שלו – תשאלו ואפילו מאה פעמים.

עת לאהוב - אך עת גם לשנוא; ומי שאינו מסוגל לשנוא את מי שה' ציוה לשנוא, הוא חוטא, ומביא חורבן לעולם, כי בסופו של דבר מי שאינו יודע איך לשנוא כראוי אינו מסוגל לאהוב כראוי.

עתידו של עם ישראל ושל מדינתו נקבע רק על פי הדבקות במצוות ה'. אין פתרון אחר.

פעם מישהו אמר לי: "אתה נותן שיעור מוסר בכנסת, האם זה יעזור?" אמרתי לו: "מי יודע? אולי משום שקם אדם אחד, ה' יציל, מי יודע?!" אולי בזכות זה שיש יהודים שכואב להם ומעיק להם, ה' יצילנו!

פשע הוא, שיהודי יאבד את תקוותו ויתייאש, וכפירה לאומית היא לישראל לפנות לבעלי ברית גויים, ולהישען עליהם תוך מאיסה ביכולתו של ה' לעזור.

צדיק אפילו במיתתו נקרא חי, ורשע אפילו בחייו נקרא מת, כי תורתו של הצדיק ומעשיו הטובים נשארים לעולם לדוגמה ולמשל.

צחוק-הגורל הבלתי-נמנע הוא, כמובן, שיהודים שאין יהדותם חשובה בעיניהם ושאין להם כל ידיעה ממשית במהותם של "ערכים יהודיים", הם הצווחים לעברי, "השקפותיך אינן יהודיות!"

צרור את המדינים - למה? כי צוררים הם לכם, מכאן אמרו חכמים: [אם] בא להורגך השכם להורגו". אכן השכם להורגו - ולא לאוהבו.

צריך לדעת שהגוי שיוצא למלחמה על ישראל הוא אויב ולא אוהב, וכמה חסר כלל גדול ופשוט זה בימינו!

צריך להחזיר את הדתיים בתשובה, שיבינו שהמדינה היא מלכות, בלי זה איננו עם אלא דת! דת הוא מושג זר ליהדות. אנו עם קדוש, ועם הולך עם כוח ועוז וארץ. אנו צבא ה' צבא הגנה לקב"ה לשמו.

צריך להיות פחד מפני ביטול תורה, אך פחד מפני גוי או מפני בשר ודם, ח"ו, הוא איסור.

צריך לשים דגש על לימוד התנ"ך כי אנו רוצים להבין את מעשי אבותינו. הם הדוגמה האמיתית להנהגה שה' רוצה, כשהעם והמנהיג חיים בארץ ישראל, עם נורמלי.

צריכים להבדיל בין המושג של מדינה למושג של ממשלה. ממשלה יכולה להיות ממשלת רשעים או ממשלת צדיקים, תלוי במעשיהם. ואילו מדינה, היא שלטון יהודי בארץ ישראל!

קוה אל ה', חזק ויאמץ לבך, וקוה אל ה'. כלומר: קוה ובטח בה', ואם קשה - חזק ויאמץ לבך, והרם את נפשך, ושוב קוה ובטח בה'.

קול ה' בכח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים. כלומר, הגוי החרש והאטום, שאינו מבין את גדלות ה' דרך תורתו וחכמתו, מסוגל לשמוע רק את קול ה' בכח!

קטנות היא נקיטת סולם ערכים שמעניק לדבר החולף את העדיפות העליונה, ושדוחה את נצחיותה של הגדלות.

קטנות היא תחומו של האדם ששופט כל מעשה לפי קנה המידה: מה יחשוב העולם על כך? מה זה יאמר לגבי מעמדי שלי וקיומי האישי? כמה זה יעלה לי?

קידוש השם בא בלי פשרות ובלי ויתורים. לא מקדשים שם שמים ב99%. אם אין 100%, אין זה קידוש השם.

קידוש השם ופחד - דבר והיפוכו; אין הם יכולים לדור יחד. מי שנואם על התנחלות או על כל דבר אחר הקשור לקידוש השם, ולא מזכיר את שם ה' - חייבים לברוח ממנו.

קידוש השם חייב להיעשות ביד רמה ובריש גלי, ולא יתכן קידוש שם שמים, קידוש השם לאומי, בסתר.

קידוש השם יבוא דווקא במצוות למען הכלל. כל נסיגה היא חילול ה'. שמירת שבת חשובה מאוד, בלי שבת אין גאולה, אבל בלי קידוש השם לא תהיה גאולה אלא גאולת בעתה, ח"ו.

קיים מספר יהודים ישראליים ניכר, קולניים ובעלי השפעה, שעדיף בעיניהם קיצה של ישראל כמדינה יהודית מהרחקת הערבים מן הארץ

קיימת סתירה מוחלטת שאינה ניתנת ליישוב בין מדינת ישראל, קיומו של החלום היהודי-ציוני בן אלפיים השנה, לבין מדינת-הלאום המודרנית הרואה בכל אזרחיה בעלי זכויות שוות

קל להאמין בדבר שאינו דורש מהאדם הקרבה, אך כאשר מגיע האדם לשעת האמת, שבה הוא נדרש להוכיח את אמונתו על ידי פעולה אישית קשה ומסוכנת, הדורשת מס"נ והעזה אז הבטחון בה' נמס ואוזל, בד"כ.

קמו פה אנשים וטענו שאין פתרון. אין? תארו לעצמכם רבותי, לו היו הערבים בשטחים שומעים ששר הביטחון הוא כהנא, איזה פתרון היה...

קנה המידה היחידי חייב להיות : הזוהי דרך היהדות אם לאו? הזוהי חובתי או לא? אם חובתך היא – זנק אליה. ההצלחה תהי נחלתך, כי אלוקי היהודים הוא אלוקי ההיסטוריה.

קריאתו של יהודי לעזרה מולידה חובת תגובה אצל כל יהודי אחר. תגובה זו אינה מוגבלת בהכרח לחוסר אלימות.

קשה להיות לבד, בדד, במיוחד כאשר באים ואומרים לו: 'מה, כולם טועים ורק אתה אומר את האמת?! וזאת הייתה גדולתו של אברהם אבינו.

קשה, קשה, אך כך היא דרכה של התורה. סבלנות וסובלנות – דבקות במטרה. אין פשרות וויתורים. ובכוח מסירות נפשנו ואהבת אחינו, נתגבר, בעזרת ה', ונחיש את הגאולה.

ראש השנה שלנו - הוא השלט של הזמן. עוד שנה חלפה - כבר? כל כך מהר! - וזהו הזמן לבחון מה לימדו אותנו השערות שהאפירו, והקמטים שנוספו, והרפלקסים שהואטו.

רבותי, אני לא שונא ערבים. אני אוהב יהודים, ואני רוצה לשמור על מדינתי, מדינה יהודית.

רבותי. אנחנו עומדים היום בפני סרטן המתפשט בגוף המדינה היהודית. עם סרטן אין חיים בדו-קיום. או שעוקרים אותו וזורקים, או שמתים. הבה נחיה ונזרוק.

רבים וטובים מכריזים על אמונתם בה' ובכל-יכולתו, אך מעטים הם בני העלייה שבוטחים בו ושמסתכנים למען מצוותיו ולמען קידוש שמו, בבטחון באותו אלקים שעל אמונתם בו הם צווחים בפה מלא.

רבים מדי אינם מבינים שהשאלה הערבית-ישראלית אינה מוגבלת לעברו האחד של "הקו הירוק"

רוב ההולך נגד דין העם היהודי, אינו רוב, הם מפרי החוק, כשהם מחליטים להתנגד לחוק של עם ישראל, לאסור את החובה, ולחייב את האסור. הם העוררים על החוק, הם מפרי הסדר.

רוב העם, ואפילו רוב מוחץ, ההולך נגד דין תורה; בג"ץ ההולך נגד דין תורה; כנסת ההולכת נגד דין תורה - אינם מן המניין, כי הם המפירים את החוק.

רחמנות על האכזרים מביאה אך ורק לאכזריות על ישראל. כאשר מדובר בשונאי ישראל הבאים עלינו והצרים לנו והחפצים בהשמדתנו, בודאי חייבים אנו להכות אותם עד כלה. מצוה היא.

ריבונות יהודית על ארץ ישראל היא החלת שם ה' על האדמות, והיא מצווה דאורייתא.

רצונך שתכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את ה' ומידבק בדרכיו. לימוד אגדה הוא הבנת הרעיונות שעליהם בנויה המצווה.

רק ארץ ישראל נקראת "ארץ" לעם ישראל, והיינו "הארץ של עם ישראל", ואין לעם הזה ארץ אחרת, ומשום כך אין לעם ישראל מקום בעולם, בית בעולם, אלא בארצו האחת והמיוחדת.

רק בעל שורשים ומטרה ימצא את מקומו בעולם ויצעד הישר ובבטחה קדימה, במוח צלול ובלב מבין דבר.

רק הבדלה, רק בדלנות ושיכון לבד ולבדד, יגֵנו על העם הנבחר והקדוש מההשפעה המסוכנת והמרעילה של תרבות הגוים הזרה והטמאה.

רק היהודי שמשתחרר מן הגלות ומתורת הגלות - שבעל כרחה הושפעה על ידי השפלות ופחד הגוי - מסוגל יהיה לעמוד בגאוה ובאומץ מול הגוי.

רק כאשר יש מצווה הדורשת ממך להסתכן, ואתה מוכן לקיימה - אתה באמת מאמין. כל עניין האמונה הוא כאשר יש סכנה.

רק כסיל ואויל יאמרו שהתורה ניתנה על ידי הקב"ה בסיני כתורת אמת, ולאחר מכן ניתן בכל תקופה מסויימת ללכת ולהצביע ולהחליט אם אכן יש ללכת אחרי האמת.

רק מי שאנשים מגנים אותו יכול להיות צדיק. אדם שלא סופג גינויים והתקפות – אינו אומר את האמת על אנשים רעים, אינו מצביע על חסרונותיהם, אלא רק מחמיא להם. אותו לא מגנים, כי הוא אינו מפריע להם.

רק נקמה קוראת לקורבן ומבטיחה לו: לא שכחנו, הדם שלך יקר בעינינו. "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו".

רק פתרון אחד יש: ערבים - החוצה. חילופי אוכלוסין: קלטנו 800,000 יהודים מערב - שלב א'. הגענו היום לשלב ב': תנו להם את הערבים. אני מאחל להם אושר ועושר. שם, לא פה.

שום מפלגה שאינה מחוייבת לגמרי לשמירת התורה ולעול מצוות אינה יכולה להביא גאולה לישראל.

שומה עלינו לעמוד על גדולתנו ולהאמין בה' אלוקינו, כדי שלא נוזיל את עצמנו ונזלזל בכבודנו ונשליך את יהבנו על הגויים אשר לא ירצו ולא יהיו מסוגלים להושיענו במאומה.

שונאי ישראל לעולם לא יסתפקו בפחות מחיסולה המוחלט של המדינה היהודית אינם רוצים בהתפשרות, אינם מדברים על חזרה לשנה מסוימת, אלא על זמן שבו לא תהיה ישראל כלל.

שורש הרע הוא הגאווה. כל החיים נועדו להתגבר עליה ולשבור את שליטתה על האדם. כשהאדם מצליח בזה, הוא מגשים את המטרה שלשמה נברא ושלשמה נברא העולם.

שלום? בטחון? שלוה? אך ורק "אם בחקתי תלכו...". אין דרך אחרת, וכל ה"תשובות" הנואשות מימין ומשמאל הן אך ורק אשליות.

שליש מן העם היהודי נכחד במשרפות הנאצים, אך חלקו עלול גם להיכחד באמצעות נישואי תערובת ההורסים את הזהות היהודית של הבאים בברית הנישואים ושל צאצאיהם.

שלמות אפשר לקנות רק בארץ ישראל. כדברי הספרי: "אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחו"ל, היו מצוינים במצוות, שכשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים..." סילוף התורה הוא בלתי נמנע כאשר אנו נמצאים בגלות.

שנאת חנם: אם אין סיבה אלקית לשנאה, אסורה היא בתכלית האיסור ושנואה היא. אך כאשר יצוה ה' לשנוא את הרשע, היא נקראת שנאת אמת, ומלחמת מצוה וחובה היא. שאין אדם פטור ממנה.

שני עמים השונים זה מזה בכל אינם יכולים בשום אופן להיות שותפים לאותה ארץ.

שפלותם של ישראל - חילול שמו הוא. כל המצב של היום, יחסם של הערבים לחיילי צה"ל, הזלזול והחרפה, זהו מצב של שפלות ישראל, ושמו של הקב"ה מתחלל.

שפלותם של ישראל בידי הגוים מוכיחה כביכול על חולשתו של הקב"ה, מכחישה את מציאותו ח"ו, וזה הוא חילול השם הלאומי, "שפלותם של ישראל חילול שמו הוא" - ואין חירוף וגידוף יותר נוראים מזה.

שפלותם של ישראל חילול שמו הוא. אין לך אמת מגולה מזו, שה' גואל את ישראל בגאולה של "בעתה", אע"פ שאין להם זכויות, כדי לקדש את שמו המחולל בגוים.

שקר החן - השקר הוא יפה, והתוכחה היא קשה מאוד. אף אחד לא רוצה לשמוע ביקורת. כשאומרים לאדם שהוא צריך להשתפר, הוא לא מקבל את זה למרות שזה לטובתו.

תוכחה היא עניין יסודי. אפילו אם רק אחד ישמע לך, הצלת עולם שלם.

תכניתנו להעביר את ערביי ישראל מן הארץ תחסוך לנו כל שנה את כל התקציב שהוקצה למגזר הערבי (ביטוח לאומי, סעד, בריאות, חינוך, וכל שאר השירותים).

תמים תהיה עם ה' אלוקיך."תמים" מלשון תם- שלם, לא כפי שמובן היום ש"תמים" פירושו מטומטם. צריך ללכת בשלמות עם דרך התורה, ללא שום סטייה, ולומר את כל האמת.

תן מעצמך, ואז תקבל אתה את מה שכל השאפתנות והתחבלנות שבעולם אינם יכולים לתת לך: כבוד עצמי.

תנאי לגאולה שלמה של קידוש השם, הוא שליטה וריבונות של עם ישראל ואלקי ישראל על כל שטחי א"י אשר בידינו.

תנו לי להיות רמטכ"ל, ותראו שאין אינתיפאדה, שהיא התקוממות נגד אלוקי ישראל. כל תבוסה, השפלה של ישראל על ידי גוי, היא כביכול "תבוסה" של ה'.

תנועה יהודית פוליטית שאיננה מסוגלת להבין שמה שיקרה ליהודי או למדינת היהודים תלוי אך ורק בשאלה אם אנחנו נעשה את רצון ה', היא לגמרי לא רלוונטית לישועת העם.

תפקיד האדם הוא לשבח ולפאר את ה' ולהמליכו כמלך על ידי קיום תורה ומצוות. וה' קבע לזה תחום וזמן - החיים, ומי שלא קיים את תפקידו בחיים, עבר זמנו, "בטל קרבנו".

תפקידו של האדם הוא לבנות את העולם על פי מצוות ומושגי הקב"ה, ומי שעושה חסד, ממש בונה את העולם ומשלים אותו.

תצטייד תמיד באהבת ישראל, והיה רגיש לכאב אחיך במצוקה. "לא תעמוד על דם רעך", "ואהבת לרעך כמוך": אלו כללים גדולים ועיקרי התורה.

תקופה זו, שיבת ציון זו, מדינה זו, היא היא אשר נבאו עליה הנביאים. זוהי אתחלתא דגאולה השלימה, ולעולם לא יהיה עוד חורבן נוסף ולא תהיה עוד גלות נוספת.

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊בשנת תשל"ג נעצרתי ללא אשמה וישבתי במגרש הרוסים בבידוד 31 ימים. יום אחד ישבתי בדיכאון, ואמרתי לעצמי: בשביל מה אני צריך את כל זה? אולי אפסיק לדבר בפני העם את האמת? ישבת

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אתה בן לעם שמעולם לא התפתה להידרדר לתהומות הפשע וההפקרות אלא דבק בתרבות מוסרית והעמיד יודעי ספר, גאוני עולם. בשעה שאחרים הכו את נשותיהם, כיבדו היהודים את נשותיהם; בשע

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊המלאך הוא טהור משום שאין לו יכולת בחירה ואין לו פיתויים. הוא אינו מתמודד עם מלחמת היצרים הבוערת בלב האדם. רק לאדם היכולת לבחור בין טוב ורע, ורק עליו מוטלת האחריות הע

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊היהודי חייב לבחור בין דבקות במדינה יהודית או בדמוקרטיה של העולם המערבי, המעניקה לערבי את הזכות להפוך את הארץ למדינה ערבית. הישראלים נאלצים שוב ושוב להתייצב בפני המציא

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊היזהר מפני אלו הזקוקים לאויבים. ששנאתם העצמית מובילה אותם לשנוא את כל יתר האנשים. בכל פעם שעומדת בפניהם הבחירה כיצד לפרש מעשה מסוים לזכות או לחובה הם תמיד יבחרו בחובה

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊חובה מוסרית על המדינה להודות שפולארד היה שלוחנו, ונוסף על זה להודות שאנו חייבים לו דבר עקרוני: נאמנות. נאמנות. די בכך שהובשנו את עצמנו בזה שסגרנו את דלת השגרירות בווש

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ידיעה חלקית של היהדות הופכת את היהודי "המודרני" לנציג מסוכן מאוד של עמו. הוא משוכנע בכך, כי הידע המועט שקנה, דיו לעשותו למבין ובקי ביהדות, והוא מאמין בתמונה המעוותת ו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊עצם המושג של אישה מוכה, של אישה המוכה בידי בעלה, של אישה הנאנסת על-ידי בעלה, הינו מושג מגונה. שאדם כלשהו מאמונה כלשהי יעשה כן לאישה כלשהי – הרי זה פשע מהסוג הנחות ביו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אנשים היום לא שמחים משום שהחיים שלהם סובבים סביב עצמם בלבד, הם שקועים בסיפוק עצמי ובהנאה עצמית. זה דומה למי מלח. ברגע הראשון לאחר ששותים אותם, מרגישים רוויה, אבל מיד

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הקול הערבי צרחני, מורם, נועז בוטח. ואילו הקול היהודי מתגונן, מתנצל מתבוסס באשמתו. בין שני היריבים האלה אין בכלל תחרות. לערבים יעד מוגדר וכל תכניותיהם מכוונות להשגת יע

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊כאשר יהודי צעיר מסתכן למען יהודי בריה"מ, הוא חש בפעם הראשונה בחייו שהוא באמת עושה משהו למען יהודים. כאשר אדם מסתכן בשביל הזולת, הזולת נעשה משמעותי בעיניו. כאשר יהודי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊"פלשתינאים" מושג שאינו יכול להתקיים אלא אם כן מתה הציונות. כל גוי שדרכה כף רגלו באדמה יהודית אינו אלא משיג גבול הוא נותר כשהיה לפני שהגיע. בדואי, ערבי או טורקי. אבל פ

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊האם ההרצאה "הצליחה" ? קשה לענות. אם "הצלחה" היא שאנשים קופצים ומתארגנים לעשות מה שצריך לעשות, אין הצלחה כזו. אבל אפשר למדוד הצלחה באופן אחר: רואים אנשים בקהל ששומעים

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊רק בתנ"ך ניתן למצוא את מעשי האבות השלמים. מנהיגים שלמדו תורה שלמה וגם ביצעו אותה. מנהיג כדוד בן ישי שכתב תהלים אך גם לא היסס להרוג את גלית. ומי יתבע את עלבונו של התנ"

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊תוכחה גלויה היא לבני תורה, שמתוך שחוששים לכבודם, נמנעים מלרדת לתוך שכונות ואזורים של עוברי עבירה, כדי לנסות להחזירם בתשובה. אין בסירוב זה קדושה או צניעות, אלא רק גאו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊היכן נמצא האיש בעל האומץ שישא קולו בזעקה נגד חג החנוכה והיהדות שהוא מייצג, היהדות של קנאות חשוכה, היהדות המתירה ליהודים להשתמש בכוח נגד האויב? היכן נמצא את האומץ לאכו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊חנוכה - היא דרישה מהיהודי לגדלות. כן, מפחיד להיות לבד לעמוד מול ציבור גדול של הרוב ולזעוק את האמת שלך זו חוויה מפחידה; כדי שאדם יעמוד מבודד וויאמר: "אני צודק וכולכם ט

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊נסים אינם קורים באופן ניסי. הם קורים מפני שה"מעטים" מתעלמים מכל ההגיון של מספרים ועוצמה; אינם חושבים, כמו אנשים "נורמליים". ה"מעטים" מתעלמים משברון הלב של כשלון זמני.

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ברור שנטמן כאן נס בתוך הנס, כי אם הנס עצמו היה זה שמעטים גברו על רבים, הלא קודם לכן, לפני שהקב"ה בחסדו נתן למכבים את אויביהם נגפים לפניהם, היו צריכים היהודים להאמין ב

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הממשלה הזאת אינה יכולה להגיד: ידינו לא שפכו את הדם הזה. היא שותפה לשפיכת דמם של יהודים.הממשלה הזאת כובלת את הצבא, את מג"ב - משמר הגבול - ואינה נותנת להם לטפל באוכלוסי

מתחילים את היום עם הרב כהנארק חברה מושחתת ומבולבלת מוסרית אינה מסוגלת להבחין בין טוב לרע ולכן היא מרחיבה את המושגים "רחמנות" ו"צדק" באופן שיחולו על כולם באופן שווה, טובים ורשעים כאחד. חוסר היכו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊"וַיֵּבְךְּ עַל-צַוָּארָיו" רש"י: אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף... שהיה קורא את שמע. דבר גדול למדנו כאן, יעקב, שלא ראה את בנו 12 שנה, ושהתאבל עליו, ברגע הגדול שקיווה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊מי שבא לבער את השנאה יכוון לבער רק את השנאה הנוגדת את תורתנו, שנאת שקר, שהיא הוגדרה על ידי חז"ל "שנאת חנם". כי אין "חנם" אצל הקב"ה. אם אין סיבה אלקית לשנאה, אסורה הי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊יהודים בישראל, הנורמליים, רואים כיצד המהרסים מבפנים מצדיקים את הפרת החוק, הסדר וההליך הדמוקרטי בשל השקפתם האישית, הסובייקטיבית (השקפה חולנית ועקומה). האם מישהו אמור ל

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הממשלה הזאת פשטה את הרגל. היא הפירה את התנאי היסודי לקיומה ולהטלת מרותה על העם. היא אינה ערוכה. היא משגעת ומסכנת את חיי החיילים והאזרחים גם יחד אסור לירות בזורקי אבני

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אע"פ שהגיעו למצרים לפני דורות, והשתקעו בה וחיו בשלוה והרגישו את עצמם בני חורין, בכל זאת פרצה השנאה ונמחקו כל השנים. להודיע לנו שהגלות היא קללה ואין גלות שהיא ברכה מפנ

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ראיתי מדי הרבה מהלא-נורמליים אשר עטו על עצמם את איצטלת היהדות. אתה הֱיֶה בעל תשובה אמיתי! לימוד תורה רציני מתוך התגברות על הקושי שבדבר. בחינה עצמית כל העת מתוך זהירו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אמר דוד לפני הקב"ה: רבש"ע, גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי, דוד, הבא על אשת איש מיתת

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊"ואהבת לרעך כמוך". ברגע שאדם משווה את הזולת, את כבודו ואהבתו, לעצמו, באותו רגע נופלות חומות האנוכיות, כי אז הוא אינו מיוחד ומרכז העולם, ואין לו במה להתגאות. כי הגאווה

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊מי שאחוז כל כולו ב"אני" ובצרכיו במהרה ישקע בכאב אל תוך ביצה טובענית, ההופכת את החיים לבלתי נסבלים, לדיכאון ארוך ובלתי נגמר. ככל שנשרת, את ה"אני", כך נעמיק את עבדותנו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ראש "התחיה", אמר לשואל שהוא "יהודי לא מאמין". מי שחושב שאדם כזה יציל אותנו אינו מבין את ההיסטוריה היהודית. אין לי ספק שהוא כשמו, נאמן ללאומיות יהודית. אבל אין לאומיות

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊איסור לשון הרע הוא האיסור הקשה ביותר להתמודד עימו, מפני שיש בו טעם מתוק. האוכל חזיר עובר בלאו אחד, ואילו המספר לשון הרע עובר בחמישה לאווים. זו הסיבה שבהקדמה לספרו, מו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊מאז עלייתו של בגין אין עוד אנשים שאומרים מה שצריך לומר, כי האופוזיציה [לשעבר] הפכה ל"ממוסדת". דברים שהיו צועקים עליהם אילו נעשו על ידי פרס ורבין פתאום נתקלים בשקט כשנ

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊האדם צריך לדעת שכל החיים אינם אלא הלוואה ופקדון וככל שומר פקדון צריך האדם לשמור על החיים שלא להזיק להם ושלא למעול. ובבוא הזמן להחזירם. תחילת דינו כשומר שכר ההופך לשוא

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊גוי אותנטי שהופך ליהודי מזויף הוא מעוות שלא יוכל לתקון. חילול שבת, מאכלים אסורים כל אלה תקוותם בצדם. מי שמחלל שבת היום מחר אולי יקיים אותה. אבל גוי שהופך ליהודי מזויף

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊"הטרם תדע" אומר אבן עזרא: "הטרם תרצה שיתברר לך כי אבדה מצרים"? איזה פירוש נפלא ואמיתי! ודאי שפרעה יודע כי מצרים אבודה, לא ייתכן שלאחר שבע מכות על-טבעיות לא ידע ולא יב

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊כל זמן שבתוך גופו של האדם נמצאת נשמה, "חיה", חי הוא, ויש לו הכח להפוך את החיות שניתנה לו לחיים ממשיים של קדושה והתרוממות. אך כאשר החיים, הנשמה שהיא ה"חיה", עוזבים, נש

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הצרה היא, שהיהודי החילוני רואה את היהודים הדתיים כולם בדמות מיעוט זה. ממש כפי שמצויים כאלה התולים בקולר חברי קיבוצים פשעי יחידים. המוח הפשטני והנבער נוטה להשליך את כל

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אנחנו לוקחים את האוצרות היקרים לנו ביותר ושוכרים עבורם שרות. אנו קוראים לזה "ישיבה" והם המורים אשר יצורו יעצבו יהפכו את בננו לא למה שאנחנו רוצים, אלא למה שהם שואפים.

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אני אוהב ערבים מכיוון שהם נורמליים וכנים, בה בשעה שאני משתכנע יותר ויותר כי היהודים זקוקים בדחיפות לפסיכולוג לאומי. ומכיוון שאני מכבד את הערבי, בניגוד לכל אותם שמאלני

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הנבואה לא ניתנה לתינוקות ולא לשוטים, היא ניתנה לחולמי החלומות שמכנים אותם בשמות הללו. מי שאינו מאמין עושה הכל בכדי להשמיד את בעל החזון באמצעות לעג והשפלה. הוא צוחק על

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊היהדות, הציונות, אינן מעלות על נס את גזענותו של היהודי, כי אם את עיקרון ההבדלה, ההיבדלות והשוני, כשעליונותו של היהודי מתבטאת במובן הרעיוני ולא הביולוגי. ובאותו רגע בו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊יהודים, הקץ לפחד, להיסוסים, להתחמקות. ההשתלטות הערבית על האדמות, על החקלאות, על גנבות, היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה במדינה היהודית.ודאי שהם משתלטים וגונבים את האדמות היה

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊כלל גדול לימדונו חז"ל בענין אהבת ישראל. לא מספיק שאדם בישראל לא יהרוג, לא ירצח.  חובה הרבה יותר כבדה מוטלת על האדם בישראל: חייב הוא לעשות את כל שבידו להציל

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הם שירו על ה"אלטלנה", אשר רצחו שם אנשי אצ"ל.הם מפחדים, אחוזי בהלה. אחוזי בהלה מכך שכהנא וה"כהניזם" יעלה בכוחו ויקח את השלטון מידם ויהפוך את המדינה למדינה יהודית. אחוז

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊במדינת ישראל נמצאים אנו בעיצומו של מאבק על נשמתו של הדור הגדל. אם ברצוננו לזכות בה ולא לאבדה לאויב או לאובדי דרך העלולים להרסנו מבפנים, חייבים אנו לאחוז ברעיון, להאמי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊העיוות הנלעג ביותר הוא קשירת ידיהם של המתיישבים מחד גיסא, ומאידך גיסא – נקיטת פעולות נגדם כאשר הם מתגוננים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הפקודות המטופשות והמטורפות של

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊דוקא אנשים שאינם יכולים להשתלב בחברה, מוכנים למרוד וללחום, כמו שהיה עם דוד ויפתח ומזה לפעמים יוצאת תועלת, שהרי הם גם יילחמו ויסתכנו עבור מטרה טובה, על אף שהם אינם נלח

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ אדם שאינו מעריך את עצמו, אינו מעריך גם בני אדם אחרים. השונא את עצמו – שונא את העולם כולו.(הרב כהנא)

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊כשאדם נותן תרומה הוא צריך לתיתה בשמחה, כי הוא צריך לדעת שבין כך ובין כך הכסף אינו שלו. בנתינה הוא מקיים מצווה, ולכן הוא צריך לשמוח, כמו שאמרו חז"ל: "איזהו עשיר? השמח

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊פחד מפני מתנקשים בעלי כדור, כמו גם פחד מפני מתנקשים בעלי עטים ומקלדות, עשוי לשחק לידיהם ולהוביל בדיוק לאותן מטרות שהם חפצים בהן - שיתוק ועצירת הפעילות. דבר זה, כמובן

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הפלאח, שאמנם שנא את היהודים, אך השלים עם שלטונם מתוך ייאוש ותוך ניצול הקידמה הכלכלית שזכה בה מידיו של שלטון יהודי זה. לא כך בנו ובמידה גוברת, גם בתו. לשמחתם האוילית ש

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הגאוותנות של האדם והאנוכיות שבו מונעות ממנו מלהעביר על מדותיו ולשכוח את מה שהוא רואה כעלבונו. גס הרוח, הרואה את עצמו כמרכז העולם ומרגיש שהוא במרומי קרת, לא יסלח לזולת

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ דמוקרטיה בישראל? שלטון חוק? חופש פוליטי? שום כלום. אלו מושגים שאפשר לעקם ולהשתמש בהם כדי לצבור כוח ולרסק כל אופוזיציה משמעותית. ואולם הנושא האמיתי הוא כוח. זה מ

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊גוי אותנטי שהופך ליהודי מזויף. הוא מעוות שלא יוכל לתקון. חילול שבת, מאכלים אסורים כל אלה תקוותם בצדם. מי שמחלל שבת היום, מחר אולי יקיים את השבת. אבל גוי שהופך ליהודי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊החיים אינם רק ההליכה לעבודה כל יום; הם יותר מזה. הקיום שלנו שווה הרבה יותר מארוחה אחת. "מותר האדם מן הבהמה" הוא אפשרותו לבחור ברוממות, לבחור בהקרבה, להתקשר לאידיאלים.

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הסיבה האמיתית לתדהמת היהודים כיום טמונה בכך שמעולם לא רצתה ישראל לראות את האמת. העם וממשלתו בנו אשליות מורכבות והטעיות עצמיות. האמנו באשר רצינו להאמין. אך האמת סופה ל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊ "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". האהבה של האוהבים היא אהבה של דבקות ואף דבקות ממש, כי הקב"ה ברא את יצוריו כך שמעשה האהבה הגופנית יהיה מעשה של דבקות הגוף זה לזה וכאי

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊אנו לא אנשי ימין ולא אנשי שמאל. אנו אנשי תורה. "לא תסור... ימין ושמאל".שום מפלגה שאינה מחוייבת לגמרי לשמירת התורה ולעול מצוות, אינה יכולה להביא גאולה לישראל.(הרב כהנ

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊אין עם כזה בשם פלסטינים, לא קיים. אין פלסטין. יש ארץ ישראל, ללא בושות. לנו הזכות להיות כאן. להם יש מדינות, כן תרבינה, שיחיו שם בשלום, בשלווה, באושר ובעושר. אבל לנו י

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊התורה ציוותה לא להסס בביעור הגוים היושבים בארץ, מחמת הסכנה של שנאה ואיבה ונקמה על זה שלקחו ישראל מהם את הארץ שהם ראו כאדמתם. ודאי שישראל לקחו אותה מהם, אך אין בזה שו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הם ניסו כל דרך אפשרית שעלתה על דעתם להכניע אותנו. כשהם מונעים בידי פחד נואש שמא נשיג עמדת השפעה; מתוך תחושת רדיפה, שמא נצליח להציג את עמדותינו בפני הציבור, שמא נצליח

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊רק לאדם ניתן הכח האלוקי להשיג גדלות, אילו רק יבחר. או לחילופין, הוא יכול להיות קטן, חסר משמעות, אם יבחר בשביל השני. ובנקודה זו טמונה הגדלות האמיתית. היכולת לבחור בטו

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊לו הייתי ראש הממשלה, הייתי מתחיל להפוך את מדינת ישראל למדינה יהודית, במקום יצור הכלאיים שהיא כיום.לו הייתי ראש הממשלה, הייתי קורא ביום הראשון לחשבון נפש, חרטה וחזרה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊כה רב היה הזמן שארך המאבק, וכמה פעמים כבר היה נראה כי היאוש הנובע מהכישלון יוביל לתחושה של אין אונים ושל חלום הבלתי ניתן להשגה. ואיך שהם ניסו בכל דרך אפשרית בכל דרך

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊פסח הינו חג של אמונה וביטחון לאומיים, של עם בן-חורין, אשר עזב גלות בכדי לשוב לביתו. יהודים השרויים בגטו ובגלות אינם מסוגלים לתפוס מהו פסח באמת. הם יכולים רק לפסוח עלי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊החמץ, השאור, המנפח את העיסה הוא סמל הגאוה והאנוכיות המנפחות את האדם, המשעבדות אותו וההורסות אותו. כי האדם המשועבד לתאוותו ולגאוותו, גס הרוח המורד בתפקידו בעולם, מורד

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊המתנגדים לחוק החמץ לא מתנגדים לחמץ, הם מתנגדים לעצם קיומם כיהודים. שונאי ישראל הם, אכולי שנאה עצמית, צאצאי יהודים שמסרו נפשם על חוק שכזה עולים על הבריקדות למען החמץ.

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊לצערנו ולבושתנו, נגע הגלות והתסביך של "מה יאמרו" הסתנן אפילו לקרב ת"ח העוסקים בתורה, ויש מהם שניסו לטהר את השרץ הנכרי, ולבטל את התנאים האלקיים שנועדו להבדיל בין קודש

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊כנסת ישראל? איך אפשר לדבר על כנסת ישראל כאשר יושבים בה ערבים שונאי ישראל, אנטי-ציונים, השואפים לחסל את המדינה היהודית, ויש יהודים שמגינים עליהם. שוויון זכויות-כדי לח

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אין רעה ורעות רוח וסבל ודכאון, יותר מחיים ללא טעם, שנשפכו כמים על הארץ ולא נשאר מהם כל זכר, ואלה הם חיי השעה של רוב הכסילים בעולם הזה, המשכימים ומעריבים לריצה אחרי הב

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊לא ייתכן להשכין בתוך העם היהודי שום זיכרון רציני, שום אנדרטה נפשית, שום "זכור, אל תשכח", כאשר אותה מדינה יהודית מארחת את הנשיא הגרמני, את ראש הממשלה הגרמני, את חוגי ה

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊"אבל האם אין ערבים טובים?" כמה בוז ורדידות מונחים בשאלה המגוחכת הזאת! כמובן, יש ערבים טובים. כל הערבים הם ערבים טובים. ערבי טוב הוא בדיוק כמו יהודי טוב. יהודי טוב הוא

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אשה צעירה, בוכה בשקט, דמעות מרות, כשהיא קוראת מודעה עם גבולות שחורים. ואני זוכר את התפרצות הכאב ואת הדמעות שמילאו את עיני, על יהודי צעיר שלא ידעתי עליו כלום חוץ מדבר

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊האם הרמה מעפר שואה ומשפלות שלא היתה כמותה, לבישת בגדי תפארת העם, תבוסת האויב שקם להשמידנו, שחרור אדמותינו הקדושות שלא מיללנו שיחזרו אלינו, דברים של מה בכך הם? ואת כל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊חברי תנועת החירות, אתם יודעים שלפניכם היום הסכם מביש, שיקבור את המצווה הגדולה של ארץ-ישראל השלמה. לזה אתם מסכימים? עם אנשים כאלה אתם הולכים? חבל על דאבדין.אל תאמינו

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊עומדים כאן חברי כנסת, ובמצח נחושה מעזים להאשים את היהודים בהסתה. מי הסית את הערבים בירושלים בשנות ה-‎20? כהנא? עוד לא נולדתי. בגין היה ילד קטן בפולין. מי הסית א

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊אין לשום גוי אף שמץ ואף טיפה של בעלות בארץ ישראל, וכל גוי הכופר באדנות הקב"ה ובבעלות עמו ישראל על כל הארץ, קורא תיגר על הקב"ה, כופר באדנותו ובמלכותו בעולם, ומחלל שם

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊ברוב המקרים אפשר בנקל להבחין בין דמוקרטיה ודיקטטורה. אולם ישראל הצליחה ליצור שיטה של דמו-טורה, משטר רודני בלבוש חילוני. כלפי חוץ זוהי דמוקרטיה, אולם בעבור אלו שהסתבכו

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו. איך מכניעים את האנוכיות הטבעית? כשם שאי אפשר ללמד ציור בהרצאות בלבד, כך אי אפשר ללמד את האדם להיות טוב בנאומים ובהסברים בלבד.

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊ברגע שאדם מבין כמה קצרים וארעיים הם החיים בעוה"ז וכמה הבל וריק מסובבים אותם, מיד מגיע הוא להכרה שאין לפחד כלל מיום המיתה. שהרי הוא הולך בדרך החיים ובונה את ארץ החיים

 מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊את האכזר ניתן לעצור רק באמצעות מעשים אכזריים, חסרי רחמים, שיטילו אימה. לא, בעושנו זאת, איננו "יורדים לרמה שלו". כאשר מטוסים גרמניים הפציצו ערים בבריטניה, ואילו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊הר הבית שימש כדוגמה הבולטת ביותר לעובדה שכשישראל לקחה ב-1967 את האדמות, הם לא התכוונו לבוא כמשחררים אלא ככובשים. היהודים לא באו כמי ששבים לגבולם שלהם, אלא כצבא כיבוש.

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊"על הר ציון ששמם, שועלים הלכו בו". הר הבית בידם, בידי השועלים, השועלים הרשעים והמתוחכמים, התנים הערביים. מילותיו של מוטה גור מהדהדות בריקנות ואנחנו אשמים. אנחנו, שלק

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊חברי הכנסת, הערבים בכנסת ובמדינה אינם נאמנים למדינה היהודית הם שונאים אותה הם עובדים בלי הרף לחיסולה. יש להם ביטחון עצמי כח ואומץ דווקא בגלל חולשת היהודים. הם בטוחים

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊רחמנות הטיפשים היא שתאפשר לערבים לחזור על זוועותיהם מהשנים 1920-1947 בהקף גדול יותר והרחמנות של הטיפשים היהודים נובעת דווקא מחוסר הערכים היהודים אשר בקרבם העדר של או

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אנו מתרפסים בפני המופתי, מפחדים לנגוע בו. הכול מותר לו, כל התבטאות, כל הסתה, כל גזענות. הוא איים בחרם על כל מוסלמי שימכור אדמות ליהודים. האין זאת גזענות? איפה הנשיא ה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊דמוקרטיה בישראל? חופש פוליטי? שום כלום. אלו מושגים שאפשר לעקם ולהשתמש בהם כדי לצבור כוח ולרסק כל אופוזיציה משמעותית. ואולם הנושא האמיתי הוא כוח. זה מה שאוחז אותם, את

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊דמוקרטיה בישראל? חופש פוליטי? שום כלום. אלו מושגים שאפשר לעקם ולהשתמש בהם כדי לצבור כוח ולרסק כל אופוזיציה משמעותית. ואולם הנושא האמיתי הוא כוח. זה מה שאוחז אותם, את

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊אל תאמינו להם, אל תשלו את עצמכם. אין כאן הליכה לממשלה על רקע של אידיאל ומסירות נפש להציל את העם ואת המדינה. יש לפניכם קנוניה מצד אדם שאפתן, שמתאווה כמעט בכל מחיר להי

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊בניגוד לאדם הליברלי אשר כה חפץ וזקוק לבלבול, לערפל של טשטוש ערכים בכדי שיהיה זכאי לחופש הגדול ביותר האפשרי, לאנרכיה שתאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו, באה היהדות ומג

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊בניגוד לאדם הליברלי אשר כה חפץ וזקוק לבלבול, לערפל של טשטוש ערכים בכדי שיהיה זכאי לחופש הגדול ביותר האפשרי, לאנרכיה שתאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו, באה היהדות ומג

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊ערב-רב, יהודים שהפכו לנכס העיקרי של אויבינו הישמעאלים ובלעדיהם לא היו הערבים מגיעים להצלחות שהגיעו אליהן. אנשים אלה חולי-נפש הם, סובלים מרגשות אשמה עמוקים ומשנאה עצמ

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊השמאל הפאשיסטי, חברי כנסת, אנשי רוח, כתבים, מאיימים על שלטון החוק, מסיתים למרד, מטיפים למלחמת אזרחים ומהווים סכנה ממשית לאותה דמוקרטיה שבשמה הם מנסים לפסול ולחסל את

ישראל הולכת ומתקרבת לפי תהום של התפרצות אלימה מצד יהודים החשים מרירות, כעס ופחד עמוק. יהודים טובים שאינם חפצים בהתפתחות שכזו, אולם רואים מצב שבו: הממשלה אינה מעוניינת או אינה רוצה להגן על חיי יה

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊דמוקרטיה בישראל? שלטון חוק? חופש פוליטי? שום כלום. אלו מושגים שאפשר לעקם ולהשתמש בהם כדי לצבור כוח ולרסק כל אופוזיציה משמעותית. ואולם הנושא האמיתי הוא כוח. זה מה שאוח

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊כאשר יהודי מסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו, אף פעם לא יגיע לידי גאווה. הרי אם אדם יחשוב לרגע, כשהוא מתעורר בבוקר, הוא צריך לקפוץ ולרקוד סביב מיטתו מרוב שמחה על כך שהוא י

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊שווה להילחם בשביל המזוזה בשער שכם ואפילו ללכת לכלא. אנחנו נוכל לומר: נלחמנו על ירושלים מההתחלה; העיר הזאת והמדינה הזאת הן יהודיות ולא משותפות, והיינו אפילו מוכנים לל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊יהודי! חזור ליהדותך, היה יהודי בכל מאודך. צלול אל תוך המים המפיחים נשמה בחיים. התחבר למציאות שבה כל רגע משמעותי, אותה מציאות שהייתה נחלת הדורות הקודמים, שהוריך זלזלו

מתחילים את היום עם הרב כהנא עליך להיזהר גם מפני מי שסובר כי "צדקות" מהווה תחליף ללימוד תורה. אדם לעולם לא יוכל להיות בעל תשובה שלם, אף לא בעל תשובה אמיתי הראוי לשמו, ללא יֶדַע. אין מרכיב מס

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊יותר מידי זמן יש ליהודים תדמית של "נחמדים". נוח מאד לאנשים לא נחמדים "להתחיל" עם אנשים נחמדים. יותר קל לנצח אותם; יותר קל לאנוס, לרצוח ולהפחיד אותם. התדמית של החלש ג

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊בעלות על הארץ מעולם לא ניתנה ליהודי רק זכות שימוש. וזכות זו, בהיותה מותנית, אינה כוללת את האפשרות למסור חלקים מאותה ארץ שאינה בבעלותו לידי מי שירצה. היהודי הינו שוכר

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊לי יותר מנמאס. אני יודע שעכשו ימית אבודה. אני יודע שהמומנט הפסיכולוגי, שהוא כל כך יקר, של קהל זועם שמוכן לפרוץ את המחסומים, אבד לנצח. הזעם המוחלט שלהם התאדה, ולעולם

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊יכולת האדם להגיע לירח ולגשש בכוכבים, ליצור גנים ולהתקרב למקור החיים, הכניסו במוחו את ההרגשה כאילו הוא, האדם, שולט בעתידו ובגורלו. והולידה בו מרד שהניע אותו להוריד במ

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊הגיע הזמן שנבין שאנחנו פה במלחמת קודש לא רק בערבים, כי אם במתגויים שיושבים בכנסת הזאת, בבית הזה. ארץ-ישראל כולה שייכת אך ורק לעם היהודי. אין פה עניין של "חצי שלי וחצ

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊אף שהם מצהירים שזכותם למלא את תאוותיהם לעולם לא תפגע באחר, הם בהכרח יגיעו לפגיעה בזולת, למצב שבו אינם שולטים ביצריהם, אלא יצריהם שולטים בהם. כשייאלצו לבחור בין שמירה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊חסיד אחד סיפר לאדמו"ר כמה הוא מתענה: אוכל רק ירק, שותה רק מים, שם מסמרים בתוך הנעליים ומתגלגל עירום בשלג. הרבי הראה לו סוס עומד בשמש, ואמר לו: "הוא אוכל רק עשב, שותה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊יהודי השנאה לא יבחלו בשום אמצעי, יהיה אשר יהיה, ביחסם אלי. אין מעשה שלא יעשו, אין השמצה שלא ישמיצו, אין אלימות שלא ינקטו בה, ואין גבול למה שהם מוכנים לעשות. כבר ראית

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊היהודים לא באו כמי ששבים לגבולם שלהם, אלא כצבא כיבוש. הערבים פירשו נכונה את ה"ויתורים" היהודיים לא כבאים מתוך טוב לב ואצילות, אלא מתוך פחד ויראה. וכך, את הערבי

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊פחד והרתעה, הדברים שמונעים כל סיכוי לעשיית דברים גדולים, נובעים מתפיסה יסודית, והיא: שהדבר החשוב ביותר בחיים הוא ליהנות מהחיים. לעומת זאת, אם אדם מאמין שהחיים הם: שכ

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊יהודי, הגיע הזמן להפסיק לברוח מעצמך. שוב לקיום המצוות. בלי קיום המצוות אין סיבה להיות יהודי. היהדות אינה שעשוע אינטלקטואלי. אלא דרך חיים של מצוות מעשיות.לְמַד, טְעַם

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊ודע, שאי אפשר לדעת מה יהיה התהליך המדויק, כי הרי העתיד והגאולה, "סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ". אבל ברור מכל המקורות, שהעולם יתדרדר ויתמוטט, כאשר אומות וארצות אחוז

מתחילים את היום עם הרב כהנא המופתי הזה, שונא ישראל, יימח שמו, הוציא פסק-דין שאסר על מוסלמי למכור בית ליהודי. הגעתי מייד למשטרה, והגשתי תלונה על הסתה, קיבלתי תשובה: בדקנו, אין כלום בזה. שבו

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊לבוגד מגיע חבל, לא חבל עזה, כי אם חבל תליה. אני מבטיח בעז"ה, כאשר נגיע לשלטון, נגרש מהארץ את השגעון. יקום שלטון יהודי שפוי שיתן לבוגד, איש אש"ף החולם על חיסולה של מד

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊פרשת השנאה בין ערבים ליהודים החלה לפני ההתנחלות ביו"ש. שוטים מסוגים שונים מדברים היום על הצורך להכיר ב"פלשתינים". אני מסכים בהחלט: הבה נכיר אותם, את מהותם האמיתית. נכ

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊הערב רב הם החלק של עם ישראל שפניו מועדות למלחמה נגד הקב"ה ונגד האמת והאמונה של תורתו. יש לנו אִתם מלחמת חרמה ללא פשרות, ואת זה הדגיש הגר"א: "שכל מי שאינו עוסק בפועל

אלול הגיע. חשוב על אהוביך על כל בני האדם, ועל אהובך המסוים. תן מעצמך... אהוב את האחר  - ותלמד לאהוב את עצמך. היה קדוש, מפני שמי שעשה אותך הוא קדוש, ולשם כך הוא שם אותך בעולם הזה. עוד א

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊איה המורים, הסופרים, והרבנים. למדנו כדי ללמד. השכלנו כדי לעשות נפשות, ולהחזיר אחים ואחיות תועים וטועים למוטב. גם זה חלק מהחובה היהודית. להחזיר יהודים למקורם. להשיב ב

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊הקב"ה ציווה על האדם לתקן את העולם הגשמי, לכן, הקב"ה נותן את היבול, אך האדם חייב לשפר אותו ולהכינו כדי שיהיה ראוי לאכילה. חומרי הגלם נבראו ע"י הקב"ה, אך על האדם לתקנם

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊הליגה להגנה יהודית, ידעה שהדרך להתגבר על האדישות ועל חוסר הזהות היהודית היא להציב אידיאלים לנוער המנוכר. הלהט הטבעי של הנוער להיאבק למען אידיאלים הוא המפתח להחזרת הי

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊העיוות הנלעג ביותר הוא קשירת ידיהם של המתיישבים מחד גיסא, ומאידך גיסא נקיטת פעולות נגדם כאשר הם מתגוננים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הפקודות המטופשות והמטורפות של הר

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊התלכדות אומות העולם נגד ישראל היא סימן שמקיץ עליהן הקץ וגאולת ישראל קרובה. אתה בוכה כשאומות העולם מכריזות שהציונות היא גזענית? אני צוחק ומתנחם. עד שלא התקיימה הנבואה

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊המתייוונים שבעם ובממשלה כובלים את ידי צה"ל בהוראות מטורפות, המסכנות את חייהם והופכות אותם לשק אגרוף. והערבים, היודעים את המצב ומכירים את הטירוף, כבר לא פוחדים מהחייל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊"זובחי אדם עגלים ישקון". אומה שנפלה לשפל, רוצחת תינוקות במעי אמותיהם על ידי ההפלות. אומה שתובעת עונג ההפקרות - וקוברת את פרי תענוגיה. כיצד יושבים יהודים בשלוה כאשר ל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊"זובחי אדם עגלים ישקון". אומה שנפלה לשפל, רוצחת תינוקות במעי אמותיהם על ידי ההפלות. אומה שתובעת עונג ההפקרות - וקוברת את פרי תענוגיה. כיצד יושבים יהודים בשלוה כאשר ל

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊האם ממשלה שמסכנת חיים בשל מדיניותה האומללה ולאחר זאת עוד מונעת מחייל או אזרח להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לשמור על אותם חיים האם ממשלה כזו לא איבדה את זכות

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊עוד שנה חלפה כבר? כל כך מהר! וזהו הזמן לבחון מה לימדו אותנו השערות שהאפירו, והקמטים שנוספו. ראש השנה הוא עוד צעד קדימה לכיוון השער שיוצא אל מחוץ לעולם הזה אל הבא אחר

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊"חותמו של הקב"ה אמת". מכל המדות של הקב"ה - צדק, חסד, רחמים, - מצא הקב"ה לנכון לקבוע את חותמו דוקא במדה של אמת. והסיבה פשוטה ויסודית, כי אם אין אמת כבסיס לכל שאר המד

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊???? חג הסוכות נקרא זמן שמחתינו. אדם עצוב לא יכול להיות עם אמונה. רק אדם שמח הוא מאמין. אדם שדואג אינו מאמין. ולכן, לא עומדים לתפילה בעצבות, אלא מתוך שמחה של מצו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊???? הטמאים נכנסו למקדש המדות וקבעו את קביעותיהם, כאשר אור הופך לחושך וחושך לאור, ושקר גובר על האמת. ומכל הסילופים והעיוותים אין יותר מסוכן מזיוף המושג של "טוב ו

מתחילים את היום עם הרב כהנא✊????הכסף אינו טוב ואינו רע. אם משתמשים בו לבנות מקדש ומשכן ולקיים מצוות - הרי טוב. אך אם הכסף עובד בשרות הגאוה והתאוה, אזי אין רע ממנו. ולא רק שהאנוכיות של האדם מכוונ

מתחילים את היום עם הרב כהנא בכוחות עצמם לעולם לא יצליחו הערבים להשמיד אותנו. בשביל זה זקוקים הם לבעלי-ברית. שונאי ישראל מבחוץ זקוקים לעוכרי ישראל מבפנים. את זה הם מצאו בשפע. מה שלא ניתן לעש

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊ בפרשת נח מסופר על היונה שהולכת וחוזרת עד "ותבוא... והנה עלה זית טרף בפיה", ופירש רש"י: "בפיה, לשון מאמר, אמרה: יהיו מזונותי מרורין כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקי

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊???? הבטחון מרומז גם בזה שהיונה הגיעה "לעת ערב", כלומר שאפילו כאשר נראה שאזלה התקוה, וזה כבר "לעת ערב", מתחיל להיות חושך, מגיע סוף האור של תקוה - אין להתייאש, ש

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊????הסכנה לקיומה של ישראל מגיעה מהשמאל, שמדי יום ביומו עושה מעשי בגידה, בתומכו באויביה המושבעים של ישראל ובהרס תחושת הצדק של היהודי במדינתו.הבעיה היא שהאנשים הללו או

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊???? חובתו של אותו בעל חזון הינה לזעוק כנגד אותם גמדים אשר ניצבים בצומת העצבים של החיים היהודיים והופכים אותם לביזיון אחד גדול. חזרה ליהדות, ליהדות האמיתית והרצ

 מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊????תפקידו של האדם הוא לבנות את העולם על פי מצוות ומושגי הקב"ה, ומי שעושה חסד, ממש בונה את העולם ומשלים אותו. כביכול, הקב"ה בנה עולם לא מושלם, ומסרו לאדם להשלי

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊אבא שלי פעם בכה כשבירך "שלא עשני גוי". לא הגוי "עשני", כלומר לא הגוי "עשה אותי יהודי", אני מבין מעצמי שאני יהודי, אני לא צריך שהגוי יצעק עלי "יהודי"! כדי שאבין.(הרב

מתחילים את היום עם הרב כהנא ✊????החיים הם סדרה של פשרות והתאמה עצמית — כל עוד לא מדובר בעקרונות. למרות השוני וחילוקי הדעות הפוליטיים יש למצוא מכנה משותף במאבק למען הקיום היהודי. להניח את השאיפו